פרשת בא – ללא כל פחד!

עם ישראל מתכונן לקראת יציאתו מארץ מצרים אחרי שנים רבות של שעבוד קשה. כבר קרוב לשנה שהקב"ה מכה את מצרים באותות ובמופתים, וכעת נותרה המכה הסופית שתוציא את בני ישראל מעבדות לחירות: מכת בכורות. אבל, לפני היציאה ממצרים, כל אחד מישראל יצטרך לעבור מבחן, את מבחן האומץ: כל אחד מישראל נדרש לקחת כבש, את "אלוהיהם של מצרים", ולשחוט אותו. השחיטה עצמה מבטאת את העובדה שעם ישראל כבר לא מפחד מהמצריים, עד כדי כך שהם מוכנים לשחוט את הדבר הקדוש ביותר למצריים. הציווי עצמו מעורר פחד כבד. איך עם ישראל יוכל בכלל לקום על המצריים ולהתנגד להם? אולי אפילו יש במהלך הזה חשש לסכנת חיים? למרות כל הפחדים והחששות, עם ישראל נזכר ביסוד חשוב ביותר. במשך שנים רבות המצריים העבידו את ישראל בפרך ללא רחמים. הם לקחו מהם את הכול: את הבתים, את הרכוש ואפילו את החיים שלהם. אבל יש רק דבר אחד שהמצריים מעולם לא הצליחו לגזול: התקווה. הביטחון בה' והאמונה שיום אחד המצב ישתנה - תמיד נשמר בליבם של בני ישראל. וכעת, לאחר מכות מצרים שהוכיחו שהקב"ה לא עזב את בני ישראל, ישנה הזדמנות נדירה לבטא את האומץ שלהם מול המצריים, פעם אחד ולתמיד. ובאמת, כך היה, כל אחד מבני ישראל הצליח להוכיח את עצמו במבחן האומץ: "וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ" (שמות י"ב כ"ח). למרבה ההפתעה, כאשר המצריים ראו כי "האל" שלהם נשחט ע"י העבדים – הם קיבלו פחד משתק מפני בני ישראל: "כיון ששחטו את פסחיהן היו המצריים חורקין עליהם שיניהם, ולא היו יכולין לומר כלום, כי נפל פחדם עליהם" (מדרש לקח טוב שמות י"ב ו'). כלומר בסופו של דבר, עזיבת הפחד יצרה את המהפכה הזו, דבר שהוביל ליציאת מצרים. חשוב שגם אנחנו ננסה לזכור שהאמונה בהשגחה פרטית היא מרוממת וחשובה, ואילו פחד מכל דבר אחר הוא חולשה שיש להתגבר עליה, על מנת להמשיך להתקדם בגבורה אל המטרה. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.