סיפורו של חוקר: יש תמונה

^{מלכה הייתה כזאת אחת שבקושי מצאה עבודה, כמעט ולא התרועעה עם חברים, ובטח שלא בנתה תא משפחתי משלה. בגיל ארבעים פלוס עדיין התגוררה בבית הוריה, והם תמכו בה עד יומם האחרון.}

^{לא פשוט היה לה כשהוריה הלכו לעולמם והשאירו אותה ללא תמיכה. היא לא ידעה איך תתקיים והיה ברור לה שהיא צריכה לקחת כעת אחריות על חייה. אחיה המבוגר הבטיח שיעזור לה. הוא זה שדאג לסידורי הקבורה, לשבעה, ולאחר מכן ארגן את צו הירושה. "אל תדאגי" אמר לה לא פעם "יהיה בסדר". היא חתמה לו על כל מסמך שביקש מתוך אמונה שלמה במעשיו. בחודשיים הראשונים הוא העביר לה 3000 ש"ח בכדי שתוכל להסתדר, דבר שהגביר את האמונה שלה בו.}

^{באחד מהימים היא שמעה אותו מדבר על מכירת הבית. "והיכן אני אגור?" שאלה, ושוב הוא חזר על הבטחותיו "תני לי לטפל בזה, זה בסדר!". כעבור מספר שבועות היא מקבלת מכתב שממוען על שמה, אשר מודיע לה כי עליה לעזוב את הבית תוך 7 ימים. חתום על המכתב אחד שטען כי היינו בעליו החדשים של הנכס.}

^{בהלם היא פנתה אל אחיה, אבל זה סירב לדבר אתה פתאום. כעבור מספר ימים חבורה של גברים הופיעו בביתה וביקשו לפנותה. הם לא חיכו להזמנה, אלא פשוט פרצו פנימה והוציאו את כל חפציה מהדירה. מלכה התקשרה אל המשטרה, אולם נראה היה שהניידת שהגיעה אל הכתובת מכירה היטב את הבעלים החדשים. כביכול, כך טענו, אין בכוחם לעשות דבר.}

^{היום, בדיעבד, היא יודעת שזה לא נכון, אבל באותו רגע כך היא האמינה. מלכה אספה את חפציה וניגשה לישון אצל קרובי משפחה, שקיבלו אותה אל ביתם. בימים לאחר מכן, חזרה מדי פעם אל הבית, כדי לאסוף חפצים נוספים שנזרקו לחצר: ספרים, בולים, תמונות, תצלומים, בגדים וכל דבר שנראה לה בעל ערך.}

^{בתקופה לאחר מכן, החלה לחפש אחר עבודה מסודרת יותר. באחד הימים כשחזרה אל הבית, היא גילתה שהוא איננו עוד. קבלן הפך אותו לשטח בלבד. כעבור כמה חודשים החלו לבנות עליו בית חדש עם מספר יחידות דיור. עם אחיה החלה לתקשר במכתבים, כי כל דרך אחרת נכשלה.}

^{הוא כתב לה משהו לא מובן חזרה, על כך שהיא עתידה לקבל את החלק שלה ממכירת הבית. מאוחר יותר גילתה שהבית נמכר במחיר נמוך בהרבה מערכו הראלי, כך שהחלק שלה לא גבוה במיוחד.}

^{בחלוף מספר חודשים, כשגם תמורה כספית לא קיבלה מאחיה, פנתה למספר עורכי דין. כל אחד מהם הסביר לה את זכויותיה, אבל עדיין הגדיר את המקרה כמורכב, ולכן שכר הטרחה שקבעו נראה לה בלתי מושג.}

^{אחד הערכי דין הסכים לקבל שכר בסיסי בלבד וכמות נכבדה של אחוזים. בלית ברירה, מלכה בחרה באפשרות הזאת. גם עם חלקי כחוקר היה קשה לה להתמודד. מטרת החקירה הייתה להוכיח את מעשיו של האח הבוגר, ולהראות שהוא קיבל תמורה גבוהה יותר מבית הוריה, ולא כפי שדווח לרשויות.}

^{מלכה הייתה נחושה להצליח. הפעם היא לא מתכוונת להיות כמו תמיד ותרנית ופשרנית. זה לא רק מההיבט הכספי, אלא גם מכבוד להוריה, שבטוח לא רצו את התוצאה הנוכחית. על מנת להתקיים ולשלם כספים, היא הייתה חייבת למכור חפצים של הוריה. מזלה של מלכה הפעם היה, כשהגיע אליה אדם ישר שבא להתעניין בתמונות שהיא מכרה.}

^{אחת התמונות הייתה של צייר מפורסם, והוא בכנות אמר שהמחיר שלה הוא גבוה. "אני מעריך משהו כמו מאה אלף דולר" טען. מלכה מיד הייתה מוכנה למכור לו את התמונה בסכום כזה. היא לא האמינה שהוריה החזיקו דבר כזה כה בעל ערך בדירתם, שדי בטוח שהם לא ידעו זאת. הוא המליץ לה למכור את התמונה בחו"ל, שם ישנם אנשי מקצוע שמתמחים בזה.}

^{לאחר שקצת עזרתי לה למצוא ברשת מומחים, היא עזרה אומץ וטסה לאנגליה. שם היא מצאה אחד שמתמחה במכירות פומביות, שהתקשה להעריך את שווי התמונה לפני מכירתו בפועל. היא הגיעה אליו עם התמונה ולאחר מספר ימים הוא הוצע למכירה. מלכה נכחה במכירה, ולא האמינה לסכומים שנאמרים שם. בסוף היום היא התקשרה אלי "אתה לא תאמין" אמרה נרגשת.}

^{ניסיתי לנחש את הסכום, אבל לא הייתי כלל קרוב. מלכה גרפה סכום של תשע מאות אלף ליש"ט, אשר מתוכם הורדו 15% עמלה לבית העסק. היא חזרה ארצה עם צ'ק שמן, וכעת היא ידעה שהיא תוכל להילחם באחיה על כל מה שגרם לה. המצחיק הוא, שאם זה יודע לו, כעת הוא ירדוף אחריה, על החלק שמגיע לו ממכירת רכוש ההורים.}

^{המשפט מתקיים עד היום, כך שעדיין אין הכרעה, והאמת שמלכה לא ממהרת שתהיה כזאת. היא את חלקה והרבה מעבר לזה כבר השיגה. איך החיים יודעים להתל בנו לפעמים, לא ?!}

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של משרד "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הדמויות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.