האם שיתוף בפייסבוק יכול להיות לשון הרע?

לשון הרע – מהי? חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 קובע כי הוצאת דיבה היא פרסומו של דבר מה אשר עלול לפגוע באדם באופנים שונים, לרבות, להשפילו בעיני אחרים, לפגוע במשרתו ולבזותו בשל דת, גיל, מוצא, נטייה מינית, מוגבלות ועוד. דרישת הפרסום המרכיבה את העילה, יכולה להתקיים בין אם מדובר בפרסום בעל פה ובין אם בכתב, בצליל, בציור או בכל אמצעי אחר. הוצאת לשון הרע היא עוולה בדיני נזיקין, אשר המפר אותה חשוף לתביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו לנפגע ממנה. כמו כן, בנסיבות מסוימות יכולה לשון הרע להיות עבירה פלילית. זאת כאשר הנפגע יכול להוכיח כי למפרסם הייתה כוונה לפגוע. בישראל מוגשות תביעות רבות בגין לשון הרע, בשנים האחרונות חלקן הגדול על בסיס פרסומים פוגעניים בפייסבוק. הוצאת לשון הרע בפייסבוק אם בעבר, עיקר המקרים של הוצאת לשון הרע, בוצעו בעיתונות הכתובה ובטלוויזיה, הרי שכיום הם מתרחשים באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט, בראשן רשת הפייסבוק. בהקשר זה ישנן שתי בעיות מרכזיות: האחת, הקושי להגיש תביעה, זאת משום שלעיתים, לא ניתן לדעת מיהו המפרסם, היות שכל אדם יכול לפתוח פרופיל מזויף בפייסבוק. אז, הנפגע עומד מול שוקת שבורה ואינו יכול לתבוע פיצוי כספי מהמפרסם. הבעיה השנייה היא היקף הפרסום, אם בעבר מדובר היה בפרסום חד פעמי עם היקף מוגבל, אזי ברשת הפייסבוק, פוסט פוגעני יכול להגיע לאלפי אנשים, זאת משום שכל מי שרואה את הפוסט, יכול לעשות לו שיתוף, לייק, או לכתוב לו תגובה וכך גדל היקף החשיפה שלו. עד כה, היה ברור כי כותב הפוסט נושא באחריות נזיקית בגין לשון הרע, אולם בשל תרומתם להגדלת החשיפה של הפרסום הפוגע, היה זה רק עניין של זמן עד שבית המשפט יגיד את דברו לגבי הטלת אחריות בגין לשון הרע על משתתפים אלו. האם שיתוף בפייסבוק הוא לשון הרע? כאמור בפתח הדברים, בית המשפט העליון קבע, ממש לאחרונה, בינואר 2020, כי דינו של כותב הפוסט ומשתף הפוסט אחד הם לעניין החשיפה לתביעה בגין לשון הרע. עם זאת, קובע פסק הדין כי הם נבדלים בשאלת הפיצוי. כלומר, כאשר בית המשפט ניגש לקביעת הפיצוי לנפגע, הוא יוכל להתחשב בעובדה כי הנתבע רק שיתף את הפוסט והוא לא זה אשר יזם אותו. ומה בדבר משתמש אשר עושה לייק על פוסט שכזה? בית המשפט קבע כי אותו אדם אינו חשוף לתביעה, למרות שבלחיצה זו מגדיל אותו משתמש את החשיפה של הפוסט. ההבדל הוא כי לחיצה על לייק אין בה יצירת העתק של הפוסט, כפי שיש בעת שיתוף. ומה באשר למשתמש פייסבוק אשר מגיב לפוסט פוגעני? עצם התגובה לא תשמש כעילה לתביעה, למרות שיש בה כדי להגדיל את החשיפה של משתמשים אחרים לפוסט. אולם, אם תוכנה של התגובה מהווה כשלעצמה הוצאת לשון הרע, ניתן יהיה להגיש תביעה. מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין אהוד פאי העוסק בתחום לשון הרע בפייסבוק. לשאלות בנושא הנכם מוזמנים לפנות לדוא"ל office@felaw.co.il או טל. 077-6596951