מי ליאור
במסגרת פעילות ארגון בוגרי בית הספר העברי הראשון "חביב", שהוקם בשיתוף מרכז "בית לעברית", הגיעו השבוע חמישה בוגרי בית הספר משנות ה-50 וה-60 למפגש עם תלמידי כיתות ה'-ו' בבית הספר. אומנם בין הבוגרים הוותיקים לבוגרים לעתיד מפרידים 60 שנה ויותר מעשרה מחזורי בית ספר, ועדיין התלמידים הצעירים היו מרותקים לסיפורים מעוררי ההשראה של הוותיקים, על הדרך שעשו מאז היו תלמידים ועל היסודות האיתנים שרכשו בחביב של אותם ימים. במסגרת המפגש ביקרו הבוגרים בכתות, סיפרו לתלמידים זיכרונות מבית הספר של אותם ימים ומה בחביב של אותם ימים עיצב אותם להיות האנשים שצמחו להיות. הבוגר הוותיק ביותר היה עו"ד חיים עדיני, בוגר מחזור תש"י - 1950 ובנו של מנהל ביה"ס בשנים 1966-1947, יונה עדיני. עדיני שוחח עם התלמידים אודות העברית של תקופת ראשית ימי המושבה, וחילק לכל תלמיד העתק פרוטוקול של ועד המושבה מיום ד' בסיוון, בדיוק מלפני 114 שנים. עדיני גרם לתלמידים לתהות איך זה להיות תלמיד בבית ספר שאביו ניהל. ד״ר יאיר שרן, בוגר מחזור תשי"ט - 1959, ניצל את השכלתו ומומחיותו בעתידנות וניסה להעביר לתלמידים קצת מחוויית הלמידה לפני כ-60 שנה בבית הספר. ד"ר שרן עשה להם תרגיל בדמיון מודרך, כשביקש מהם לדמיין מה הם יספרו וישמעו מהתלמידים של ״חביב״ בשנת 2080 כשהם יהיו במקומו. בוגרת מחזור תשכ"ז – 1967, עו״ד דנה שחר, ריתקה את התלמידים כשסיפרה להם על שבירת תקרות זכוכית וכיצד הסיפור של נטע ברזילי מתחבר לכל אחת ואחד מהם וגם אליה, סיפרה על חוויותיה כתלמידה שלא ידעה את השפה העברית וכיצד למדה אותה. המהנדס יוסי רזי, בוגר מחזור תשי"ט – 1959 ,בנו של המורה לחינוך גופני, זיגי, נשאל איך היה להיות תלמיד כבן של מורה המלמד בביה"ס, יוסי חיפש לשמוע מהתלמידים איך הם מבלים את זמנם היום. תא״ל במיל עזריאל נבו , בוגר מחזור תשכ"א - 1961 שימש כמזכיר הצבאי של ארבעה ראשי ממשלה שונים, סיפר להם על הימים ההם כשהמשחקים היו גולות וגוגואים. הבוגרים התרגשו לקראת המפגש, וסיפרו לתלמידים על תקופה שבה למדו ללא מחשבים, טלוויזיות, טלפונים ניידים. כל החיים נראו אחרת כמו גם הלימודים בחביב באותם ימים. לי וולפר, מנהלת ארגון הבוגרים של בית ספר חביב, מטעם בית לעברית סיפרה כי: "הרעיון עלה מספר פעמים ע"י חברי ועדת ההיגוי של ארגון בוגרי בית ספר חביב. הבוגרים אשר רואים את השינוי ההיסטורי שחל בימים אלו במתחם, לבניית מבנה חדש לבית הספר, שימור המבנים ההיסטוריים ולהקמתו של בית לעברית, חשו את הצורך לייצר קשר עם תלמידי בית הספר ולספר על שנותיו המוקדמות של בית הספר. כמי שלמדו בבית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם, שבו הוחייתה השפה כלשון חיים: כשפת דיבור והשפה בה חושבים, כותבים קוראים ולומדים, מתפקידנו להעביר את המורשת ואת ההיסטוריה בצורה מעניינת באופן שיחבר את הילדים הצעירים ויחזק את הקשר הבין דורי לחיבור הדור הצעיר לסיפורי המורשת באמצעות המפגש האישי והקניית ערכים בנושא שימור המורשת". ענת רחמנוב, מנהלת בית ספר חביב ציינה שההקשבה של התלמידים לסיפורי הבוגרים וההתעניינות שגילו, מעידות על העניין שהמפגש עורר אצלם, והוסיפה "מדובר בפעילות חשובה שבטוחני כי תהווה עבור התלמידים השראה גדולה והזדמנות להביט אל האופק. הבוגרים סיפרו את סיפורם האישי הקשור לילדותם בחביב וסיפרו כיצד חלמו חלומות בחצר בית הספר שהתגשמו ברבות השנים".
