לא תמיד קל להבין אנשים. הם מחזיקים איזה מערכת שיקולים שמשפיעה על הבחירות שלהם, ושלא תמיד עומדת באותו קנה מידה עם המציאות. הפעם, לא הבנתי את הלקוחה שלי, וגם לא את בעלה. לדבריה של יהודית, כבר אחרי הילד הראשון שלהם, ידעה שעשתה טעות. עד כמה שעמיאל יכול להיות בחור טוב, בתור בעל הוא לא מציאה כל כך גדולה. סדרי העדיפויות שלו שיגעו אותה. כל דבר אחר בעולם היה חשוב לו, רק לא המשפחה שלו. בשנים הראשונות היא עוד האמינה שתצליח לשנות את זה, ולהשפיע עליו, אבל עמיאל היה בשלו. "לכל אחד יש את התפקיד שלו" נתן לה ממשנתו הסדורה "בשביל המשפחה יש אותך". הוא אפילו לא ניסה לחפות על מחשבותיו המעוותות. המילה גירושין עלתה בשלב מוקדם מאוד של הקשר, ואז היא גילתה את עקשנותו. "לא יקום ולא יהיה. רק המוות יפריד בינינו", נראה שהוא לא אמר את זה כאיום על חייה אלא יותר כציטוט של חתונה קתולית. מסיבה כלשהיא, עמיאל לא מוכן לשקול אפילו להתגרש, ולא משנה לו כמה היא סובלת בקשר איתו. זה לא חדש שמאז ומתמיד הוא היה טיפוס אנוכי. עם השנים הבינה את זה טוב יותר. עמיאל היה קמצן חולני, וגירושין משמע לחלק רכוש, ולשלם כספים עבור הילדים. הוא לא היה מוכן להיות במקום הזה. הוא ידע איפה ללחוץ יהודית נשכה שפתיה והמשיכה הלאה. זו לא פעם ראשונה שעשתה זאת. היא למדה לחיות את חייה במקביל אליו, ולמצוא את רגעי האושר שלה במקומות אחרים. הילדים והמשפחה הרחבה השלימו את הפער, והיא למדה לחיות עם זה. בתוך תוכה האמינה שברגע שילדיה יהיו בוגרים, גם עמיאל ישנה את דעתו כי לא יחול עליו נטל של תשלום מזונות. חשבה וטעתה. עברו הרבה שנים והילדים כבר הקימו משפחות משלהם, ועמיאל עדיין בשלו. היא מבינה היום היטב עד כמה הוא יכול להיות עקשן ולוחמני. "אני מזהיר אותך" אמר לה לא פעם "אם תפני לעו"ד, אני אגמור עלייך. את כל הכסף שלנו אשרוף על מלחמות, עורכי דין ובכלל". הוא ידע בדיוק איפה ללחוץ. הפחדים שלה, החשש שלה מעימותים, והרצון הכנה שלה שהכל פשוט יהיה טוב. אין כל בעיה עם כל אחד מהמרכיבים הללו חוץ מהרעיון הכללי שזה ניהל אותה ואת בחירותיה. רק בדיעבד גיליתי שיהודית לא ידעה מראש על הפגישה שלנו. אחותה הייתה זאת "שסידרה" את שנינו, וקבעה לנו פגישה בביתה. פשוט נמאס לה לשמוע את הקיטורים שלה עליו ומאד רצתה שהיא תעשה משהו. היא ידעה שיהודית לא תדבר עם עו"ד, כיוון שעמיאל ציווה זאת עליה, אבל בשום שלב הוא לא אמר לה דבר על חוקר פרטי. יהודית לא הגיבה טוב לתרגיל של אחותה אבל אחרי כמה דקות הצלחנו להרגיע אותה. "אני לא הולך לעשות דבר, רק רציתי שנדבר קצת" אמרתי וכך היה. הפחד משתלט אין לי מושג איך היא תיארה אותו קודם כבחור טוב דווקא. אני יודע שהיא התכוונה כלפי אחרים, אבל כלפיה הוא היה מרושע. השיא היה שהיא סיפרה לי שיותר מעשרים שנה הם לא מקיימים יחסים. "עמיאל אומר שאני כבר לא באמת אישה" ניסתה להסביר את עיוות מחשבותיו לאור זה שהיא עברה כריתת שד. לקח לי יותר משעתיים של שיחה לרכוש מעט את אמונה, ואז אמרתי "האמת שאחותך עשתה בשבילך את העבודה כבר". אחותה, שידעה שיהודית "תשתפן" שכרה את שרותיי שבועיים קודם. היא עשתה זאת ללא ידיעתה ולי אמרה שזה מתואם איתה. בחקירה של עמיאל היה קל למצוא את זאת שמספקת את צרכיו אבל יותר מזה, היה גם חשבון בנק אחד שהיא לא ידעה על קיומו. שיתפתי אותה במה שגיליתי. לא קשה לפענח שהפחד מנהל את יהודית ותו לא. ידעתי שהפתרון טמון במרחק הפיזי שלה ממנו, וזה מה שישפיע לטובה על תהליך הפרידה שלהם. הצעתי לה לשכור דירה. שפשוט תעזוב את הבית. המרחק יעשה לה טוב ויביא בכל מקרה לעמדה כלשהי. התכנית הייתה שעמיאל יתחרפן מזה, ויפתח נגדה בהליכים. הוא ינסה לנצל את מעבר הדירה בטענה של מרדנות, מה שאמור לבטל תשלומי מזונות אישה וכתובה. אם זה אכן יקרה, הוא לא יודע בשלב הזה שיש לנו ראיות על בגידה שמצדיקות ומסבירות את מעבר הדירה שלה. הבטיח וקיים עמיאל היה יותר אפאטי ממה שחשבתי שיהיה. זה לא הזיז לו בכלל שיהודית עברה דירה. מבחינתה, היא יכלה להשאיר את המצב ככה. היא לא באמת חייבת להיות גרושה כדי לחיות טוב. זאת אמירה נכונה, אבל אז אין לה באמת שליטה על הרכוש ששייך גם לה. החשש שלי שהוא יבריח אותו עם הזמן רק כדי שהיא תהיה תמיד תלויה בו. "את חייבת לעשות את הצד ולפתוח תיק" אמרתי לה. סממנים פיזיים בגופה הסגירו את מצבה הרגשי. זיעה, רעד והרגשת אי נוחות. "אני יודע שאת פוחדת אבל אל תדאגי". כמה שבועות שהיא כבר רחוקה ממנו כנראה עשו את ההבדל. בצעד נועז היא פתחה תיק נגדו כאשר העורך דין שלה הלך על כל הקופה. מעבר לדרישת מחצית הרכוש הידוע ומחצית ממה שהסתיר, היא דרשה גם את סכום הכתובה ותשלומי מזונות אישה לרמת החיים שהורגלה. עמיאל הבטיח וקיים. הוא שכר עורך דין שהחל את מלחמתו. גירושים לא מתנהלים לפי רצונו של עמיאל אלא לפי החוק, ומה שהוא לא יעשה כרגע לא יכול לפגוע בזכויותיה של יהודית. יחד עם זאת, בגלל החשש הגדול שלה מעימותים בכלל וממנו בפרט, נתנו לעורך הדין של עמיאל להציע הצעה ואנחנו נקבל אותה. הם הציעו 60 אחוז מהרכוש ובלבד שנוותר על מזונות וכתובה. יהודית הייתה מוכנה לוותר על הרבה יותר, אבל חשוב היה לתת לעמיאל הרגשה שהוא זה שניצח. הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.