"עברנו לקומונה כי נמאס. נמאס להתעקש, להיות שונים. מבטים מוזרים, לחישות מאחורי הגב. ככה חשבנו, אבל רק אחרי כן ידענו. זו היתה תשוקה שחיברה בינינו. תשוקה שהדביקה כאב ונחמה, עד אין סוף, התערבבה בין כולנו ולקחה קצת מכל אחד. קצת מהאידיאליזם והחרמנות של יונתן, מהיצירתיות של נעמה, מהטירוף והקצב של מרקו, מהידיים הטובות והלב הגדול של בועז, מהיצריות שלי ומהברכה שהביא כל אחד מחמשת הילדים של הקומונה. ובזמן הזה, כשהיתה לנו קומונה, התמסרנו לתעתוע מבלי לנחש את הסוף, את האמת ואת הבדידות." ניסויים פתוחים הוא רומן שמשתעשע בשאלה "ומה אם?" ומה אם היה מותר נשים אחרות, גברים אחרים, סקס אחר; ומה אם היינו חיים בשבט, מגדלים ילדים עם עוד ידיים מחבקות, מכבסות ומבשלות. שלוש משפחות צעירות עוברות לגור יחד כדי לבנות קהילה אלטרנטיבית במרכז הארץ. הקומונה המודרנית שלהם מצטיירת כמבנה חברתי אפשרי, אבל מה שמתחיל לצלילי פעמוני הרוח המדנדנים על מרפסת העץ המשותפת, הופך אט־אט לסיר לחץ של יצרים ותשוקות. ספר הביכורים של אורלי סיגל עוסק באחד הדיסוננסים הגדולים של התרבות: משפחה ותשוקה. זהו רומן סקסי, חצוף, ביקורתי, חכם ופראי שמעמיד למבחן נורמות עתיקות, קורא תיגר על הצביעות הבורגנית ומזכיר לנו שמבנים חברתיים כמו נישואים, כמו משפחה, הם תחבושת שאנחנו מניחים על הפצע הפעור בלבנו. אהבה, מזכירה לנו אורלי סיגל במילים מכשפות ובתיאורים רבי קסם, זה כואב. אורלי סיגל, מנחה בינלאומית בחשיבה המצאתית וניהול חדשנות, פסיכולוגית ארגונית ומרצה אורחת באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. אמא לשני בנים, מושבניקית על עקבים ובלוגרית. אוהבת שפות, אנשים ואת האיש שלה. 
תגובות