בלנקה ואוטו, אם יהודייה צעירה ובנה הרך, עושים את דרכם מביתם בעיירה אוסטרית קטנה ונידחת לעבר מחוז חפץ עלום בהרי הקרפטים. השניים נמלטים לאחר שהאם כרתה את ראשו של בעלה בגרזן ממורט. במשך שנים השפיל והכה אותה בעלה הגוי, אדולף, עד שיום אחד היא התעשתה ובהחלטה של רגע, שכמו נגזרה על-ידי רשות עליונה, היא שמה קץ לחייו. כעת היא בורחת עם בנה לקרפטים, ושם, היא מאמינה, יימצא פתרון לכל צרותיה ומצוקותיה. "הם עברו מרכבת לרכבת, חלפו על פני תחנות קטנות, עצרו על פני מישורים רחבים ושטוחים. הכול התנהל בחופזה ובאיזה דיוק מפחיד, כמו לא היו ברשותם עוד, אלא בידיהן של המסילות, שנהגו בהם בחסד והעבירו אותם ממקום למקום בלא להכאיב כמעט." מסעם של בלנקה ואוטו, שהתחיל כמסע בריחה, הופך אט-אט למסע של חיפוש וגילוי עצמי. במהלכו מנסה האם לצוות לבנה את מה שנתפס בעיניה כעיקרי מורשתה. אלא שניסיון זה, כפי שמתברר במהלך הסיפור, אינו פשוט כלל ועיקר. אמנם אוטו הוא נער קשוב ונבון, אך עמדתה של בלנקה ביחס למורשת השבט שלה מזה וביחס למקום הולדתה מזה סבוכה מאוד. עד שיעלה עמוד השחר הוא רומן דרמטי, גדוש אלימות סמויה וגלויה וכתוב בסגנון פשוט. מבחינה זו הספר ממשיך את המגמה החדשה בסיפורת של אהרן אפלפלד, שניכרה, למשל, ברומן "קאטרינה". 
תגובות