יוסף נולד בתל אביב, אך עלה להתגורר בירושלים אחרי מלחמת השחרור כדי ללמוד כימיה; אבי (אבינועם) ציטרוננבאום, חברו הטוב, שהיה לוחם, מרגיש חסר ערך עם תום הקרבות, ובינתיים מממן את אורח חייו הנהנתני על ידי מכירת שיני זהב של ערבים שאותן אסף במהלך המלחמה; מתל אביב מגיעה לירושלים גם איה, צברית יפהפייה וערמומית, יתומה מאם, אלמנה מבעלה הלוחם ושכולה מן הבן המת שילדה; רותי, חברתה השתוקה, ניצולת השואה, לומדת אמנות בבצלאל ועובדת בביתם של זוג קשישים המחזיקים באוסף אמנות מזויף. הארבעה חיים בצלם של שני פצעים: השואה ומלחמת השחרור. את עברם הם מבקשים להדחיק בלימודים ובבילויים בבתי קולנוע ובבתי קפה, אך הוא רודף אותם, שב ומפציע במפתיע בחייהם ומחייב אותם לבחון מחדש את מערכות היחסים ביניהם ואת שביקשו להותיר מאחור. 