במהלך חג השבועות 1941 הותקפו יהודים שחיו בעיראק על ידי שכניהם המוסלמים. זה היה הפרהוד, שכמעט נשכח מן החברה הישראלית. הפרעות היו פרי התעמולה הנאצית בראשות פריץ גרובה, שגריר גרמניה בעיראק, והתקיימו בחסות שלטונות בגדד. הספר מבוסס על סיפור אמיתי, סיפור שמעולם לא סופר. בשפה עשירה ומלאת דימויים מעולם המיסטיקה היהודית העיראקית מתאר רמי אביב את רגעי האימה שחוו משפחתו ומכריהם באותו לילה מר. בסיפור משולבים כשפים ולחשים, נשים מרפאות וגברים נואשים, בדואים אציליים, שדים מן הביצות השחורות של בצרה וכלב אמיץ אחד. אביב מספר על רובע אבו סיפן, הרובע הגדול של יהודי בגדד, בשעתו הקשה ביותר. הרובע שננטש עם העלייה ההמונית ארצה קם לתחייה בכל פעם שנעמי המרפאה חוזרת אל העבר ומספרת את סיפורם של הניצולים. (נעם קצב) 