ריח של החלפת משמרות באוויר. משה עומד לסיים את תפקידו ויהושע יכניס את העם לארץ.
הם סיימו אך עתה מערכת קרבות מוצלחת וסיכום משה עם שבטי ראובן, גד וחצי המנשה, מעצים את התחושה שההתנחלות בארץ קרובה מתמיד. זה הזמן שבוחר משה ל"סיכום תפקיד".
מה שלא ברור בתחילת הסיכום של משה בפרשתנו, מדוע מתמקד משה בשלשה נושאים.
הוא מתמקד בסידורי המשפט שנקבעו בביקור יתרו, בחטא המרגלים שלפני ארבעים שנה לערך ובמלחמות המוצלחות שזה עתה סיימו.
אם משה רוצה לסכם את ארבעים שנות מנהיגותו, רק אלו הנושאים עליהם כדאי לדבר?
מטרת הסיכום היא להשפיע באופן מיידי על יצירת האמון הנדרש בין העם ליהושע המנהיג הנבחר.
משה מדגיש כי הוא מדבר מהזווית האישית שלו. הנושא הראשון הינו הסדר ההיררכי של המנהיגות והמשפט בישראל. יתרו הציע את השיטה והעם קיבל אותה.
משה מדגיש כי כל מה שקרה קודם אינו מתוך בחירתכם. הוצנחתי על ידי הקב"ה להוציא אתכם ממצרים ולהביא אתכם להר סיני. את התורה קיבלתם בקריאת "נעשה ונשמע" וחטא העגל קרה כשלא הייתי בגזרה ובעצם לכאורה חיכיתם לי. לכן כל האירועים האלו היו לכאורה מחוץ להסדר ההנהגה בין משה לעם.
אולם מקבלת העם את השיטה, ניתן לצפות שיהיה אמון בין הצדדים, ולפחות בנושאים מהותיים לא יהיה משבר.
האירוע המרכזי שהוא המכונן ביחסי משה המנהיג והעם הוא דווקא אירוע המרגלים. אין פה מצב של חוסר של כלום. העם רצה לרגל את הארץ ומשה כמנהיג מסכים "וייטב הדבר בעיני".
אך הכל הלך והסתבך עד לאובדן אמון מוחלט במשה כמנהיג, כישלון במלחמה בניסיון להיכנס לארץ ועונש הכיליון של כל הדור החוטא במדבר.
משה רואה בחטא המרגלים את השבר האולטימטיבי שבין עם למנהיגיו שאותם קיבלו בהסכמה וברצון לאחר ביקור יתרו.
מאידך, עתה יש דור חדש שבנוי אחרת ושרואה במשה את מנהיגו הטבעי. דור זה כבר חווה הצלחות במלחמות האחרונות שלא היו שונות במהותן ממה שמצפה להם בכניסה לארץ.
משה רוצה להשפיע על העם שלא להגיע למשבר דומה עם יהושע.
לכן בהמשך לפירוט חטאי ההורים בחטא העגל, הוא משבח את הדור הנוכחי על קבלת המנהיגות. משה תובע מהדור הנוכחי נתינת אמון מלא ביהושע שמוביל את העם וה' איתו. משה ממחיש לעם את התוצאות הצפויות אם יהיה משבר אמון בינם ליהושע.
רואים אנו כי גם בסיום התפקיד של משה ובשיחת הפרידה, הוא מקפיד שהמסר העיקרי יהיה הלימוד מלקחי העבר והשיפור הנדרש בעתיד ולא התרפקות נוסטלגית והאדרת שמו.
