"החודשיים האחרונים נפלו עלינו בלי שום הכנה מוקדמת" בעלי עסקים מספרים על התקופה המאתגרת ואיך ממשיכים מכאן

איריס כהן, היא ספרית מוכרת בעיר שעוסקת בתחום מזה 25 שנה. היא נוהגת להגיע לבית הלקוחות שלה וכתוצאה מהסגר העבודה שלה הופסקה כליל.

את השבועות האחרונים היא העבירה בביתה כשהיא מחכה בקוצר רוח לפרסום ההקלות שיאפשרו לה לשוב לעבודה שהיא כה אוהבת. השבוע היא סיפרה ל"גל גפן": "מאז שהשתחררתי מהשירות הצבאי, עבדתי רק במקצוע הספרות. מעולם שום דבר לא עצר אותי מלעבוד ולהתפרנס בכבוד, עד שהגיעה הקורונה. כאחת שמאוד שומרת על נהלים וכללים – ברגע שאמרו שאסור לעבוד הפסקתי מיד והעברתי את הזמן בביתי בבישולים, בניקיונות, בקריאה וכחובבת תקשורת האזנתי המון לרדיו לטלוויזיה וכמו כולם, ביליתי המון במדיות החברתיות והכי הכי נהנתי מילדיי ומבעלי".

היה לך חשש שחלק מהלקוחות שלך ינטשו אותך?

"אני גאה לספר שגם לקוחותיי שמרו על ההנחיות והבינו את המצב וחיכו לי בסבלנות וכמובן שגם אני כמו כלל הספרים שמחתי מאוד לחזור לעבוד. לי אין מספרה, העבודה שלי היא בבית הלקוחות כך שאני מגיעה אליהן עם כפפות ומסיכה כמובן דואגת לחטא את כלי העבודה שלי מלקוחה ללקוחה".

אפשר לומר שחזרת לשגרה?

"העבודה שלי לא חזרה ב 100 אחוז מכיוון שבנוסף להיותי ספרית אני גם מסרקת ומאפרת כלות ומלוות וכידוע אולמי האירועים עדיין מושבתים כך שאין את הצד הזה של העבודה. אני מקווה שגם הם יחזרו במהרה, כיף לי מאוד לחזור לשגרת החיים התקינה של עבודה, בית, ובילויים".

 

 

 

"אפס הכנסות"

גם יהודה ברוך בעל מסעדת שווארמה במדרחוב העירוני מנסה לחזור לשגרה. השבוע הוא סיפר: "החודשיים האחרונים נפלו עלינו בלי שום הכנה מוקדמת. התזרים של העסק נפגע בצורה משמעותית כי למעשה ביום בהיר אחד הגענו לאפס הכנסות ובמשך שלושה שבועות היינו סגורים לגמרי".

איך מתמודדים עם הפגיעה בהכנסות?

"תראה, אני בן 70 ששייך לדור הישן ואם הרווחתי שקל אז תמיד בזבזתי שמונים אגורות ועשרים שמתי ליום שחור וכשהגיע אותו יום שחור לא הרגשתי כמו הצעירים שיש להם חובות מעל ומעבר. בנוסף אני חייב לומר מילה טובה למחזיק תיק העסקים אפי משה שעזר לי ולעוד בעלי עסקים לקבל הלוואה בערבות מדינה. אחרי שקיבלתי את ההלוואה המצב השתפר מאוד".

כמה עובדים אתה מחזיק בעסק שלך?

"יש לנו חמישה עובדים קבועים שעם תחילת ההגבלות והסגר נאלצנו להוציא אותם לחל"ת. השבוע חזרנו לעבוד בהדרגה עם שלושה עובדים. נכון לכרגע אסור לי להכניס אנשים לאכול במסעדה ואנחנו עובדים רק במשלוחים ובטייק אוואי. יכול להיות שיפתחו בקרוב גם אפשרות לישיבה בחוץ, נקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. אני מעריך שייקח זמן עד שנחזור לעבודה רגילה אבל אנחנו בהחלט מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה".

 

 

"המון פניות מבעלי עסקים"

מחזיק תיק רישוי עסקים בעיר, המשנה לראש העיר אפי משה, סיפר השבוע ל"גל גפן" על האופן בו העירייה מסייעת לבעלי העסקים העוברים ימים לא קלים: "מתחילת משבר הקורונה ובמיוחד בימים אלו, אני עובר את אחת התקופות הקשות והמאתגרות ביותר בתפקידי הן כמשנה לראש העיר ובמיוחד כמחזיק התיק לרישוי וקידום עסקים. זה חודשיים שאני מקבל המון פניות מבעלי עסקים מכל המגזרים ובכל רחבי העיר. בתחילת המשבר הקמתי קו חם לעסקים באגף שייתן מענה לכל שאלה באשר למותר ולאסור ולסיוע ממשי לבעלי עסקים לקבל את זכויותיהם המלאות ע"פ הנחיות הממשלה שהשתנו מעת לעת. העמדנו באתר העירייה את כל האינפורמציה הנדרשת לבעלי העסקים ובכלל זה קורסים והדרכות מקוונות, עדכונים בנושא ארנונה לעסקים וכן דגשים והנחיות בעקבות המצב".

איך מקלים על בעלי העסקים שההכנסות שלהם נעלמו כליל בפתאומיות?

"קיבלנו החלטה על פטור מאגרות כמו אגרת שולחנות וכסאות וביטלנו לחלוטין את כוונתנו לגביית האגרות בגין סגירות חורף כמקובל בכל הערים. בפגישות רבות שערכתי, סייעתי לבעלי עסקים למילוי דרישות למענקים ולהלוואות בערבות המדינה. ערכתי פגישות זום משותפות לעשרות עסקים ופגשתי את בעליהן בעירייה בקבוצות קטנות לשם מתן טיפים בדבר צעדים המתבקשים מבחינתם כאלו שיעזרו להם לשרוד את התקופה הקשה ולהציל את עסקם מקריסה. בנוסף עצרתי את כל ההליכים המשפטיים שתוכננו כנגד עסקים ובעליהם, נתתי הוראה להאריך באופן אוטומטי את רישיונות העסק שפג תוקפם עד לסוף חודש יולי 2020. בעצה אחת עם ראש העירייה החלטנו על פטור מידי מארנונה ל-3 חודשים במקום על הנחה חודשית של 25% לשנה. הפטור ניתן החל מ 1 במרץ ועד 31 במאי. למשלמים ניתנו החזרים רטרואקטיביים".

יו"ר מרחב ראשל"צ בהסתדרות, זורי מזרחי, מציג זווית שונה בהסתכלות על אחת התקופות הקשות שידע המשק הישראלי מאז ומעולם: "נזקי מגיפת הקורונה שהשביתה באחת את המשק כולו טרם נאמדו במדויק, מאות אלפי שכירים הוצאו לחל"ת ועשרות אלפי בעלי עסקים עצמאיים מצאו עצמם מול שוקת שבורה שתקשה עליהם לעמוד שוב על רגליהם. עם זאת, הקורונה האירה לנו נקודות מבט אחרות ומי ייתן ונמשיך להתנהג לאורן ואף לטפחן.

עובדי בתי החולים, אנשי הצוותים  הרפואיים הזוכים בימים אלה בצדק לחיבוק

מרחוק ולמחמאות לרוב על מקצועיותם ומסירותם, הם אותם צוותים שעד לפני

כחודשיים סבלו מאלימות בחדרי המיון ובמרפאות. האם נדע להוקיר להם תודה והערכה גם לאחר הקורונה? שלא לדבר על עובדי ומתנדבי מד"א שמצאו עצמם בחזית המאבק מטפלים בתופעה שלא הכירו. אולי עכשיו כשילדינו "משתגעים" בבית נדע להעריך את המורות, המורים, הגננות והמטפלות המתמודדים יום יום עם 35 ילדים בכיתה. ומה נאמר לעובדי ה"סופרים" והקופאיות במיוחד שמצאו עצמן בחזית מול קהל קונים שהגיע למלא עגלות? ופתאום מתברר שעמך ישראל גם מסוגלים לעמוד יפה בתור.

ואם יורשה לי להביע תודה לסקטור הרחוק מאור הזרקורים ומהתהילה לעובדי התברואה – בעוד כולנו היינו ספונים בבית, הם המשיכו לפנות אשפה כרגיל. שנדע ימים טובים יותר".