הסחרור

חוקר פרטי הסחרור
צילום: Pixabay

נחום היה משוכנע שאשתו ברוריה בוגדת בו. לא עזרו ממצאי המעקב, הוא פשוט היה בטוח שיש לה מאהב  במשרד.

 

לא הייתי אומר שיש לי שיטה. זה יותר ידע נרחב, נסיון רב שנים בשילוב של אינטואיציה טובה. זה לא "תורה מסיני" אבל בכל אופן, עד כה, אותי זה שירת היטב. יש לי את היכולת להגיד מראש אם זה קורה או לא קורה. אני מאמין שכל אחד, אם הוא היה במקומי, היה רואה את זה בבהירות אם רק ידע מהם הסימנים האמיתיים. ויחד עם זאת, אני לא נביא. זאת הסיבה שאני בודק ולא קובע.

עם נחום קרה לי דבר שונה. גברים שמגיעים אלי לפגישות יעוץ, נוטים להדחיק את החשדנות על אף הסימנים הבולטים ואילו עם נחום זה היה הפוך. הוא התעקש שהוא צודק בחשדנות שלו, על אף שהסימנים היו רעועים למדי. גם איתו, בדיוק כמו לשאר אלו שפונים אלי לראשונה, פרשתי את תמצית הידע שלי על סימני בגידה. הוא מיד זיהה שאין ולו סימן אחד, ממה שדיברתי עליו, אצלו בחיי הנישואין. "אבל זה לא אומר" קבע נחרצות "האישה שלי היא מקרה מיוחד". אילו הוא רק ידע כמה פעמים שמעתי את הביטוי הזה.

 

בתוך המשרד?

אחת ההגדרות של חשדנות זה חוסר בנתונים. אדם נוטה לחשוד במשהו, כאשר אין לו מספיק מידע לגבי משהו. הטעות הנפוצה בקרב מרבית לקוחותיי, שהם מנסים להשלים את "המידע" על ידי שאילת שאלות נוקבות. בצורה זאת הם חושפים את החשדנות שלהם, גורמים לצד השני להיזהר יותר, ובכל מקרה הם לא מקבלים מידע משביע רצון מהם. על הדרך, זה מחרב כל חלקה טובה בקשר הזוגי. מהמקום הזה בדיוק, הסכמתי לעזור לו. לא בגלל שהאמנתי שברוריה בוגדת בו, אבל ידעתי שככל שאספק לנחום יותר נתונים מהשטח, רמת החשדנות שלו תרד באופן טבעי. הוא יראה את זה במו עיניו, וזה ירגיע את המיינד, והוא יפסיק את רצץ התחקירים שהוא עורך לה בבית.

ביום השלישי של המעקב לא קרה שום דבר שונה עם ברוריה. היא עדיין הייתה במקום העבודה שלה. מי שהשתנה זה נחום. "זה לא יכול להיות" ניסה לפענח למה זה לא מתרחש "אולי זה קורה בתוך המשרד? אולי מישהו אוסף אותה מהחניון?". גם לו הסברתי את הסבירות הנמוכה לפעילות מינית בתוך המשרד במהלך שעות היום. זה לא שזה לא יכול לקרות. זה פחות סביר, וזה בטח לא סידור קבוע עם מאהב. "אני יושב ממש על הכניסה לחניון" עניתי לו "גם אם היא תצא ברכב אחר, אבחין בה". כעבור יום נוסף הוא הקשיח את עמדתו "ואם היא מתכופפת בספסל האחורי?!". מוחו הקודח של נחום מתגלה במלוא הדרו "אולי היא בתא המטען !". כבר לא ידעתי להגיד אם הוא רציני או לא. "תיכף תגיד שהיא יוצאת עם תחפושת מהמשרדים…" השתעשעתי איתו קצת אבל אז הבנתי שרק הדלקתי אותו עוד יותר. אחרי שבוע של מעקב הוא נרגע, אבל לא כמו שציפיתי שיקרה. המעקב לא הניח את דעתו, אלא זה הרגיע אותו לדעת היכן אשתו נמצאת בכל רגע ורגע. החשדנות עדיין בערה בו במלוא עוצמתה.

 

סימני בגידה

על מנת לשמור על המשאבים הכספיים שלו, המלצתי לו שיחכה להזדמנות מיוחדת. שהיא נשארת לבדה או יוצאת בערב לבד לאיזה אירוע. זה לא קורה הרבה, אבל נחום קיבל את ההמלצה. כעבור שבועיים ברוריה טענה שהיא יוצאת עם חברות. אני בעקבותיה, והיא אכן נכנסה לבית קפה ופגשה שלוש נשים אחרות. "אל תעזוב אותן" אמר נחום בנחישות אפילו שלא התכוונתי לעשות זאת "היא בטח תשב איתן איזה שעה ומשם תמשיך הלאה. זה רק הכיסוי שלה". חשוב להבין שאין לנחום התנהגות פסיכוטית כלשהיא, ויחד עם זאת קשה שלא להבחין בעקשנות שלו להיות צודק בזה עד כדי אובססיביות. ברוריה בילתה איתן את כל הערב וחזרה הביתה.

זה שלב מאד עדין וקריטי ביחסי עם הלקוחות. ככל שאני מנסה לגרום לנחום לראות שאין כלום, הוא מתחיל לפקפק בי יותר ויותר. בהתחלה זה בממצאים, אח"כ בזה שיתכן ופספסתי משהו, ועד שבסוף זה עשוי להגיע גם להאשמה שאני משתף פעולה עם אשתו ומחפה עליה. אני לא יכול להילחם עם מחשבות. זאת הסיבה שעברתי איתו שוב על סימני בגידה. הפעם לא על אלו שאני מכיר אלא על הסימנים שהוא עצמו זיהה. ישבתי איתו ארוכות, ועברנו סימן אחרי סימן. מעבר לזה שכל אחד כזה מעורר ספק ענק, אבל כדי לעזור לו, רשמתי לו שיעורי בית מה הוא יכול לעשות כדי לברר יותר.

 

הפגמים אצלה?

נחום התגלה כממושמע למדי. הוא חזר אלי כעבור שבוע ורוב הסימנים הופרכו. זה עזר לו להירגע מעט, אבל הספק עדיין קינן. זה היה השלב המתאים לכוון אותו לטיפול מנטלי רגשי. לי כבר לא היה ספק, אבל הבעיה היא שלא אני זה שצריך להירגע. כשאתה מספיק שנים בתחום, אתה לומד לזהות את הבעיה האמיתית ולא את מה שמציגים לך. האמנתי שרוב הבעיה של נחום נעוצה בכך שהוא יצא לפנסיה מוקדמת ולא באמת עסוק. יש לו יותר מדי זמן לחשוב ולחשוב ולחשוב בשעה שברוריה עסוקה בשגרה הרגילה שלה. שלא לדבר על זה, שהוא למעשה איבד את התואר שמקום העבודה סיפק לו, וזה גורם לו להרגיש כרגע חסר ערך. מבחינתי, זה הכל התפתלויות מחשבתיות של המוח האנושי, ואני בטח לא מתיימר להבין הכל. מה שבטוח, הסימפטום של זה הוא להפחית מערכה של ברוריה. לחפש אצלה פגמים כמו שהוא מוצא אצל עצמו.

פגשתי אותו במרכז המסחרי אחרי חצי שנה. "צדקת מלכתחילה ואני לא רציתי להקשיב" אמר עם חיבוק גדול "אתה מציל חיים אתה". זו הייתה דרכו להודות לי על שכיוונתי אותו לטיפול מתאים. החיים שבו למסלולם התקין.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

חוקר פרטי

להיות לבד