n
דף הבית / חוקר פרטי / המשורר שיין

המשורר שיין

אבי מבוגר מאורלי בעשרים שנה הם נפגשו בבית קפה תל אביבי היא לא ידעה עליו הרבה "אני מתפרנס מכתיבת שירים" אמר ומאן לדבר על עצמו. אך לאחר שנה של קשר החליטה לחקור ולגלות יותר

מכתב אהבה
אילוסטרציה. Pixabay

אורלי הכירה את אבי בבית קפה תל אביבי. אבי ניגש אליה והקסים אותה כבר בשבריר השניה הראשונה. "את נראית לי אחת שאוהבת שירה" אמר ונגע בלבה. גברים רבים חיזרו אחריה אולם זה היה משפט ההתחלה המוצלח ביותר.

שיר שזור בורד

אבי היה אז בן 55, מבוגר ממנה בעשרים שנה. הוא שמר על גזרה רזה אשר הוסתרה תחת בגדיו הפשוטים. גינס וטי שירט, זה מה שתמיד לבש. על אף גילו, שיערו היה מלא וגווניו חום זהב. הם שוחחו כשעתיים וזוג חדש נולד. הם המשיכו להיפגש פעם אחר פעם. אבי הוא איש שיחה למופת בכל נושא שרק תבחר אולם מאן לדבר על עצמו. היא לא ידעה עליו הרבה. היא ידעה היכן ביתו אולם לא ביקרה בו. אין לו טלפון בבית וגם לא נייד. אהבתה העיוורת גברה על הרצון לגלות, אולם הוריה הטיבו לראות. הם אלו שפנו אל חוקר שהכירו וממצאיו היו: אבי גרוש פעמים ואב לשני ילדים בוגרים. שכונת המזרח של ראשון לציון היא שכונת ילדותו ואמו מתגוררת בה עד היום. רוב הפרטים שחשף התייחסו אל עברו. החוקר לא מצא רכוש על שמו והוא סיכם את פעילותו העיסקית בקשר סמוי אל בית דפוס בחולון.

באכזבה רבה הוריה של אורלי קראו את דו"ח החקירה. הם קיוו לדעת יותר מאדם שמספר כל כך מעט. אורלי הראתה לו את החקירה וביקשה הסברים. "כבר אמרתי לך" טען "אני מתפרנס מכתיבת שירים". את כשרון הכתיבה שלו הכירה. הוא נהג להשאיר לה פעם בשבועיים שיר שזור בורד על פתח דלתה אולם בין זה ולבין פרנסה קיים פער גדול, כך חשבה. 

הפנומן

עברו מספר חודשים והשניים עברו להתגורר יחד בביתה באיזור השרון. אבי יוצא כל בוקר מהבית עד לשעות הערב. הוא דאג למלא כל מחסור בבית ותמיד מצוי כסף בכיסו. הוא לא מסתובב עם ארנק ואיו לו כרטיס אשראי, רק כסף מזומן שזרוק בכיס. היא לא הבינה איך עבר כל כך הרבה זמן מבלי שתכיר אותו לעומק. הוא אמנם סיפר לה על חייו אך היא התקשתה להאמין בכך. אחיה המבוגר פיתח תיאוריה שאבי הוא חבר מאפיה שחי מפרוטקשן, תיאוריה שלא מצאה כל שחר.

לאחר שנה של קשר החליטה להיעזר בשרותי. בדקתי את חקירתו של קודמי. הפרטים שמסר היו נכונים. העמקתי את החקירה ושוחחתי עם שכניו הותיקים בשכונת המזרח. הסתבר שאבי התקדם במסלול המהיר במערכת הבנקאית של בנק הפועלים, עד לפני עשרים וחמש שנה. לאחר מכן עבד מספר שנים עבור מפלגות פוליטיות שונות. מאז, עשרים שנה שהבחור תעלומה. לא הרויח אף משכורת, לא שילם מיסים, כתובת מגוריו הרשומה עדכנית לשנות השמונים. ניצלתי את קשריי בבנק. מנהל סניף שהכרתי עבד איתו בעבר וסיפר עליו שהיה פנומן בתפקידו כמנהל סניף. תרומתו לבנק היתה בפתוח שיטות עבודה מתקדמות לאותה תקופה, עליהן נהג להרצות באופן קבוע מול עמיתיו. ביום בהיר אחד הודיע על פרישה ומשך את קרן הפנסיה שלו ואת חסכונותיו. משיחות בכיסוי עם אמו ואחת מנשותיו אף הן לא ידעו לחדש הרבה על עיסוקו הנוכחי. הן אמרו שחל בו שינוי לאחר מלחמת יום כיפור כשצצו בו סימנים של הלם קרב.

הספר האדום

"נותר רק לעקוב אחריו" עדכנתי את אורלי. למחרת בשמונה בבוקר תצפתנו אל ביתם. סמוך לאותה שעה זיהינו אותו יוצא. הוא נסע באוטובוס אל תחנת הרכבת ומשם עלה לכוון תל אביב. בהגיעו, הלך ברגל ברחובות תל אביב והחל משוחח עם עוברי אורח. "הוא בטח מחפש איזשהו מקום" התחבטתי עם החוקר שאיתי אולם לאחר ששוחח עם כעשרה אנשים, התחלתי לחשוב אחרת. במעקב רגלי קיים יתרון של שמירת מרחק מהנעקב אך לא ניתן לזהות את כל מעשיו. התקרבנו אליו כששוחח עם אדם נוסף וזה שלף שטר של עשרים שקל ומסר אותם לאבי וקיבל חזרה משהו אדום. נשארנו המומים לרגע אולם ידעתי מה צריך לעשות.

חיכיתי לשעת כושר וחלפתי על פניו של אבי. "אתה אוהב שירה ?" שאל אותי ומיד נעניתי לפנייתו. הוא הגיש לי ספרון אדום בו מספר שירים. "וכמה התענוג ?" שאלתי "כמה שאתה חושב שזה שווה לך" השיב. "אפילו שקל ?" המשכתי "כן" אמר והתכוון. הגשתי לו עשרה שקלים תמורת הספרון האדום "תשמור על זה אמר, אתה עוד תשמע על המשורר שיין". על אף כל זאת, המשכנו לעקוב אחריו באותו יום וגם למחרת. התקשיתי לקבל את הדברים כמו שהם ורציתי לוודא את זה באופן מוחלט אולם כך היה גם בהמשך הדרך. הוא באמת מתפרנס מכתיבת שירים. כצפוי, אורלי לא קיבלה את ממצאי בהבנה. היא שוב הראתה לאבי את החקירה והוא אימת בפניה את תוכנה. 

פשוט או פושט יד?

יום אחד פגשתי אותו באקראי ליד משרדי ומכיוון שידע על החקירה, הזמנתי אותו לקפה במשרד. הוא השלים לי בשמחה את פיסות המידע שחסרו לי בחקירה וגיליתי איש מיוחד, שופע כרימון ובעל דרך מיוחדת להביע את אמירתו. מאז, אחת לשבוע הוא מבקר במשרדי. הוא מעביר לי מן שיעור קבוע על עסקים לפי השקפתו. יש הרבה מה ללמוד מאיש זה. השיעור החשוב ביותר שלו הוא הפשטות: לעשות מה שאתה באמת רוצה לעשות בלי מרדף אחר כסף, יוקרה ורכוש. התרשמתי שאבי שיין לא עושה זאת לפרנסה, אפילו שאחרים סבורים שהוא פושט יד, הוא מחפש להגיד אמירה, מזה עשרים שנה. אף אחד לא יודע באמת מה יש לו או אין לו והוא בטח שלא מגלה. מתאים לו שכל אחד יחשוב עליו מה שנח לו. לפני מספר שנים הוא התגלה. כתבו עליו מספר כתבות על דרכו היחודית והמפנה שחל בחייו וכן צילמו אודותיו סרט דקומנטרי מוצלח. על אף חשיפתו, הוא ממשיך כרגיל בדרכו. 

הכותב הינו סאם זיברט, חוקר פרטי ובעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הפעם הנפשות לא שונו בהסכמתם של המשורר שיין וחברתו.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

beach-gacf25a0d3_1920

סיפורו של חוקר: היום ששווה מיליונים

תפריט נגישות