n

בת הים

כשבעלה של דורית החליט לעזוב את הבית, הוא נתן לה שביב של תקווה שאולי הוא יחזור. למזלה של דורית, היא שכרה מאמנת אישית שהמליצה לשכור חוקר שיעקוב אחרי הבעל

hands-4392583_1920
צילום: PIXABAY

על פניו דורית נראתה במצב נורמאלי לחלוטין. אפילו במקצת משועשעת מהעניין. רק שאין לה סיבה אמיתית להיות כך. נהפוך הוא, היא הגיעה לסיטואציה הכמעט סופית שקשר נישואין יכול להיקלע אליו. אורי, הבעל שלה, עזב במפתיע את הבית.

מעוצמת הנוחות שהפגין בצעד הזה, נראה היה שזה טבעי עבורו. הוא לא הכין אותה מראש לזה. אמנם קדם לכך התנהגות שלילית על פני תקופה ארוכה. הוא היה עסוק בענייניו העסקיים מבוקר עד ערב, שכמעט לא נשאר להם זמן משותף. כשכבר נפגשו ושוחחו בצורה כזאת או אחרת, באופן בלתי נמנע זה תמיד הגיע לאותה נקודה, שבה הוא מטיח בה האשמות קשות על כך שהיא זאת שיצרה את המציאות הזוגית החדשה הזאת. היא האשמה. היא זאת שלא משקיעה מספיק. היא זאת שלא דואגת לטפח את עצמה כמו פעם. היא והיא והיא.

 

"כשתלמדי להיות אישה, אחזור"

על פני יותר מעשרים שנות נישואיהם של השניים, עלתה לעיתים רחוקות שאלת נאמנותו של אורי. זה לא היה הגיוני לה שהוא יהיה כזה. אחד מהאלה, הבוגדים. גישתה ההוליסטית נתנה לה את המנוח הראוי לכך שהוא תמיד יעדיף ללבן איתה בעיות מאשר לברוח למחוזות אחרים. מה שעוד חיזק את התחושה, זה דווקא הביקורת שלו. היא האמינה שדווקא בגלל שהוא מתעקש להעיר לה הערות, זה מחזק את הרצון שלו שיהיה יותר טוב, אחרת למה הוא טורח להעיר לה משהו. חיזק אותה הרעיון שהוא מתעקש להצביע על דברים שהיא עושה לא טוב בשבילו, כי זה אמור לכוון אותה לקראת שיפור.

סובביה לא תמיד הסכימו איתה ועם הרעיון הזה. אבל זה מה שהיה נוח להאמין, ובזה היא התנחמה. יכול להיות שהיא גם צודקת בזה, אלא שיש מדד אחד פשוט להסתכל על דברים והוא מבחן התוצאה. העובדה הפשוטה היא שאיכות הזוגיות שלה התדרדרה כל הזמן למקום אפל יותר, ובשורה התחתונה הוא עזב את הבית. זה שכנע אותה שכנראה היא רק רצתה להאמין במשהו.

"זה לא סופי" אמר לה כשעזב "כשתלמדי להיות אישה כמו שצריך, כמו פעם, אחזור". מה שאומר, שגם עזיבתו לא סתמה את הגולל אלא השאיר אותה על אש קטנה, עם משימה מיוחדת של התבוננות פנימית בעצמה, ועל הטעויות שהיא עשתה ועושה כלפיו. אפשר לומר למזלה של דורית, שיתכן ובשנים הקרובות היא הייתה מתעסקת עם זה, אלמלא שכרה לפני כשנה את שרותיה של מאמנת אישית עבור העסק שלה. המאמנת לימדה אותה כלים רבים כיצד לשפר את הישגיה בעסק, ובכלל בחיים. כשזה קרה, דבר ראשון היא רצתה לשתף אותה בזה. היא כבר למדה שיש קשר ישיר בין מצבה האישי ולבין מצבו של העסק, ואין ספק שכרגע מצבה האישי דורש אנרגיה מתאימה, כדי שתוכל להתקדם הלאה. המאמנת היתה זו שכוונה את האצבע המתאימה לכך שאולי הגיע הזמן הראוי לשכור את שרותיו של חוקר. לדבריה, אף אחד לא עוזב כך סתם את הבית. תמיד יש צד שלישי שעוזר לזה.

 

שמירה על הבית

דורית ידעה מה כתובת המגורים שלו כיוון שהילדים כבר הספיקו לבקר אצלו. בכל זאת בחרנו לחכות לו במקום העבודה, מחשש שהוא לא יגיע הביתה קודם. הערב הראשון יצא לדרך. אורי עזב את העבודה, ועצר את הרכב בחניה לא מסודרת לאחר עשר דקות של נסיעה. הוא נכנס לבית קפה הסמוך, והצטרף לשולחן בו ישבו כבר שני גברים. חיכיתי בסבלנות. לאחר כשעה וחצי של פגישה הוא הגיע אל דירתו. עתה תשומת הלב התמקדה בשמירה על פתח הבית, כדי שלא תכנס לשם מישהי ללא ידיעתנו. לאחר כיבוי האורות, עזבנו את המקום.

התמקמתי לתצפית בערב הבא. הפעם אורי נסע לאזור המסחרי של שיכון דן ויצא מהרכב. לקראתו יצאה בחורה, והוא הגיש לה שקית. הם שוחחו 2 דקות והיא נכנסה חזרה לאחד הבניינים והוא המשיך בנסיעה והגיע לדירה. שוב שמרתי על פתח הדלת. כעבור שעתיים נכנסה לרחוב מכונית פרטית וחנתה מול הבית. הבחורה משיכון דן יצאה ממנה. נראה היה שהיא הספיקה להחליף בגדים לקראת הפגישה. תיעדתי אותה נכנסת אל הבית. אורות הדירה נכבו מוקדם מהערב הקודם, אלא שהפעם לא עזבתי את הכתובת.

לקראת חצות דלקו חזרה האורות, ולאחר כמה דקות שניהם יצאו מהבית ונסעו עם הרכב שלו לשפת הים. באחת המסעדות, תוך כדי שהם מתכבדים בבקבוק יין, הם לא חסכו את מגעיהם זה מזו, לטובת העדשה שלי. כעת, חלקי הפאזל מתחברים. לדורית כבר ברור שיש אישה אחרת, ושהמאמנת שלה שוב צדקה. חיכיתי שיצאו מהמקום, והם נסעו חזרה לכוון דירתו של אורי. חשבתי על זה שאם היא רווקה או פנויה, סביר שתעלה אל דירתו לאותו לילה ואז אצטרך להמשיך ולבדוק את זהותה בזמן אחר. השניים הגיעו אל כתובת מגוריו של אורי. הוא ליווה אותה לרכב שלה ועלה למעלה. היא המשיכה אל דירתה בצפון ת"א.  למחרת נפגשתי עם דורית. היא הסתקרנה כבר לראות לטובת מי הוא נטש אותה ואת הילדים. נפגשנו בדירתה והיא הפעילה את ה- DVD  שהגשתי לה על גבי מסך הפלזמה הענק בסלון. על אף שהמעקב היה קצר, היה לנו מספיק תמונות טובות שלהם יחד ולחוד. "היא בת ימית?" שאלה לפתע דורית. "לא, מצפון ת"א. למה?" עניתי ישר. היא ביקשה ממני לבדוק וכעבור 2 דקות אישרתי לה שהוריה אכן מתגוררים בבת ים שנים רבות. לא יכולתי שלא להסגיר במבטי את תמיהתי. "רואה את הסטרפלס הזה?!" אמרה והסתכלתי על המסך "על זה אומרים: אפשר להוציא בחורה מבת ים, אבל אי אפשר להוציא בת ים מבחורה". הבנתי אותה ולא בגלל הערתה. קל יותר להתמודד עם האמת החדשה, כשהיא מטילה דופי בבחירה המינית של בעלה. אנושי.

 

הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

beach-gacf25a0d3_1920

סיפורו של חוקר: היום ששווה מיליונים

תפריט נגישות