הרחוב שבו התגוררה יישא את שמה: רחובות מנציחה את סמל שי אשרם ז״ל

ביוזמת ראש העיר מתן דיל, ובמסגרת מהלך עירוני רחב להנצחת חללי מלחמת חרבות ברזל, בחרה עיריית רחובות להנציח את שי דווקא במקום שהיה חלק בלתי נפרד מחייה – הרחוב שבו גדלה ובו מתגוררת משפחתה.

הטקס התקיים אתמול, רביעי (2.9), במעמד הוריה של שי, שרי ודרור, בני משפחתה, בני משפחתה של חנה אברך, ראש העיר והנהלת העירייה.

שי אשרם ז״ל נולדה וגדלה ברחובות. היא למדה בבית הספר היסודי ויצמן ובהמשך בקריית החינוך על שם אהרון קציר. בינואר 2023 התגייסה לצה״ל ושירתה כתצפיתנית בחיל האיסוף הקרבי. במהלך הכשרתה בלטה במוטיבציה ובתחושת השליחות שלה ואף שולבה בתוכנית "חנית" לחניכות מצטיינות במסלול התצפיתניות.

באפריל 2023 הוצבה במוצב נחל עוז, שם פעלה במסירות להגנת הגזרה ותושבי עוטף עזה. בבוקר 7 באוקטובר הייתה שי במוצב בעת מתקפת חמאס. גם במהלך שעות הלחימה הקשות המשיכה לדאוג למשפחתה, ובשיחותיה האחרונות ביקשה מהוריה לשמור על עצמם.

שי נפלה בקרב במוצב כשהיא בת 19 בלבד. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל והובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות.

אלא שההנצחה החדשה נושאת עמה גם סיפור של זיכרון בן עשרות שנים. הרחוב כולו נקרא עד היום על שמה של טוראי חנה (חנקה) אברך ז״ל, שנפלה במלחמת העצמאות – גם היא בגיל 19.

חנה, בת נעמי ומנשה, נולדה בשנת 1929 במושב גבתון. היא הייתה פעילה בתנועת "המחנות העולים", למדה חקלאות בבית הספר החקלאי לבנות בעיינות והצטרפה לגרעין התיישבותי ולקיבוץ בית הערבה.

במהלך מלחמת העצמאות, לאחר שחברי הקיבוץ נאלצו לעזוב את בית הערבה בשל המצב הביטחוני, בחרה חנה להישאר באזור ים המלח ולהמשיך בעשייה החלוצית.

ב־18 ביולי 1948, במהלך חופשה שבה ביקשה לשוב לביתה, נקלע המטוס שבו טסה להפצצה מצרית ונאלץ לנחות בחולות נבי רובין. נוסעי המטוס הותקפו וחנה נהרגה, גם היא בת 19 בלבד.

בעירייה מדגישים כי שינוי שם המקטע נעשה לאחר שיח עם משפחת אברך וקבלת ברכת הדרך שלה, מתוך רצון להבטיח שהנצחתה של חנה תמשיך להיות חלק מהמרחב העירוני ומהזיכרון הקולקטיבי של רחובות.

כך, באותו רחוב, נפגשים כעת שני סיפורי גבורה של שתי צעירות, שנפלו בהפרש של 75 שנים – חנה במלחמת העצמאות ושי ב־7 באוקטובר.

ראש העיר מתן דיל אמר בטקס: "אנו עדים לרגע מרגש בו הזיכרון העירוני מחבר בין דורות. חנה אברך ז״ל ושי אשרם ז״ל נפלו שתיהן בנות 19, בשתי תקופות שונות בתולדות מדינת ישראל, מתוך מציאות שבה נדרשו צעירות וצעירים להגן על הבית. חנה במלחמת העצמאות ושי ב־7 באוקטובר. לשתיהן חלק נכבד בסיפורה של הארץ הזאת ושל העיר שלנו."

דיל הוסיף: "שי נולדה וגדלה ברחובות, התחנכה כאן ויצאה מכאן לשירות משמעותי כתצפיתנית, מתוך תחושת שליחות ואחריות. יש משמעות רבה לכך ששמה יהיה נוכח יום יום במקום שהיה ביתה. אני מבקש להודות מעומק הלב למשפחת אברך על הרגישות ועל שנתנו את ברכתם למהלך. לצד הנצחתה של שי, האחריות שלנו היא להמשיך לשמור גם על סיפורה וזכרה של חנה. כך אנו מבקשים לבנות בעיר זיכרון שמחבר בין דורות ומספר את סיפורם של מי שנתנו את היקר מכל למען המדינה."