עשור של העלאות שכר – אך מעמד המורה נותר כמעט ללא שינוי

סקר מעמד המורה נמדד החל משנת 2014 אחת לשנה בהשוואה לחמישה מקצועות – שלושה מקצועות אקדמיים שבהם יש קשר עם מקבלי שירות: רופא, עורך דין ועובד סוציאלי, ושני מקצועות מעוררי עניין בשיח הציבורי הישראלי: צבא קבע והייטק. המדד הכללי של מעמדו של כל אחד מהמקצועות מורכב משבעה מדדים, שהשכר הראוי הוא רק אחד מהם. מדדים נוספים נבדקו באמצעות ההיגדים הבאים: אני מעוניין שהילד שלי יעסוק במקצוע, מעמד המקצוע בעיניי, רמת המקצוענות הדרושה במקצוע, תרומת המקצוע לחברה, המקצוע מאפשר התפתחות ומעמד המקצוע בחברה הישראלית.

במחקר שנערך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט במשך כעשור נמצא כי מעמד המורה בחברה הישראלית שמר על יציבות בין השנים 2025-2015 על אף שבמהלך תקופה זו היו העלאות שכר. מממצאי המחקר, שהנתונים בו נאספו ונותחו אחת לשנה, עולה כי חלה עלייה מתונה של 5% במעמד המקצוע בחודשים הראשונים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ובסקר שנערך בימים אלו, כשנה וחצי לאחר תחילת המלחמה, נמצאה ירידה בשיעור דומה במעמד זה. הסקר האחרון הועבר בקרב 503 בוגרים מהחברה היהודית, המהווים מדגם מייצג, בחודש אפריל האחרון (לפני פרסום ההחלטה על הפחתת השכר לעובדי המדינה). הסקר לא הועבר לאוכלוסייה הערבית מאחר שחלק מהשאלות אינן מתאימות למגזר זה.

פרופ' איציק גילת, חוקר בכיר ברשות המחקר במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מוביל את מחקר מעמד המורה בעשור האחרון – תקופה שבה גם חלו שיפורים בתנאי השכר של המורים, שביניהם אפשר למנות הסכם קיבוצי מעודכן שנחתם עם הסתדרות המורים בשנת 2017 (קישור להסכם) והסכם חדש בשנת 2022, שהוביל להעלאת שכרו של עובד הוראה מתחיל ל־9,000 ש"ח וכלל תוספת של 1,100 ש"ח לכל  הפחות לכל עובד הוראה (קישור להסכם מאתר משרד החינוך).

"במהלך השנים שיפור מעמד המורה זכה להתייחסויות של ועדות ממשלתיות רבות, שהציעו רפורמות במערכת החינוך, בהן "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". השכר לבדו, שהוא גורם חשוב ומשמעותי ליוקרתו של מקצוע, אינו מספיק להעלאת מעמדו של מקצוע ההוראה. כך לדוגמה, בפינלנד, שבה המורים משתכרים רק מעט יותר מהשכר הממוצע במשק, המקצוע זוכה ליוקרה רבה ונחשב למקצוע מבוקש הדורש לימודים לתואר שני. מחקר שערך פרופ' פאסי סאלברג, מי שהיה אחד ממובילי מהפיכת החינוך בפינלנד, מצא שהגורם החשוב ביותר בקביעת יוקרתו של מקצוע ההוראה הוא סביבת עבודה שמקנה אוטונומיה מקצועית ומאפשרת מימוש שליחות ערכית", מסביר פרופ' גילת, חוקר בכיר במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.

מסקנות נוספות מהסקר:

1. מעמדו של המורה ממוקם במשך עשור במקום אחד לפני האחרון במדרג המקצועות, כאשר המקצוע האחרון במדרג זה הוא עובד סוציאלי. במקום הראשון מדורג כל השנים רופא, אחריו איש הייטק, ובמקום השלישי – עורך דין.
2. המלחמה לא שינתה את הדירוג של מעמד איש צבא הקבע, שממשיך להיות מדורג במקום הרביעי מבין ששת המקצועות שנבדקו בסקר.
3. בחמש השנים האחרונות נמצאו פערים גדולים בין המדדים השונים שבחנו את מעמד המורה. שני המדדים שקיבלו את הציון הגבוה הם: תרומה לחברה והמקצוענות הדרושה ממורה. הממדים שקיבלו את הציונים הנמוכים הם: נאותות השכר (המדד עם הציון הנמוך ביותר), היוקרה בעיני החברה (כפי שמעריך המשיב לסקר) והאטרקטיביות של המקצוע (הרצון שהילד יהיה מורה).