רמת גן: חילצה את בתה מאזור הטבח במסיבת נובה – וזכתה לפטור משני שלישים מחובותיה

יום ה-7 באוקטובר הפך עבור האישה למטלטל במיוחד, ושינה את חייה מן הקצה אל הקצה.לעדות בתה ובן זוגה, השניים, שנטלו חלק במסיבת נובה, החלו להימלט ברכבם, לנוכח הד היריות והפיצוצים, אך נקלעו לפקקים הקטלניים, והבינו שאם לא יינטשו את רכבם, הם עלולים לשלם על כך בחייהם. 

במשך כשמונה שעות ארוכות ומורטות עצבים הסתתרו השניים, בשדות סמוכים לאזור האירוע, בלוויית קבוצה קטנה של משתתפי המסיבה, כשהם נמצאים בקשר מתמיד עם בני משפחותיהם באמצעות הודעות ווטסאפ.במשך אותן שעות, העידו הבת ובן זוגה כי שמעו קריאות נואשות לעזרה, ירי בלתי פוסק וצחוק מצמרר של המחבלים שסיירו בשטח בחיפוש אחר קורבנות נוספים.

רגע האימה החריף ביותר, לעדות בני הזוג, ארע כאשר אחד מחבריהם שבר ענף, ועורר רעש שהעלה חשד בקרב המחבלים ששהו בסמוך. המחבלים החלו לירות צרורות לכיוונה של קבוצת השורדים, שחשו שהם עומדים לאבד את חייהם בכל רגע.

האם המודאגת, שלא יכלה להכיל עוד את המתח והדאגה ליקיריה, החליטה לצאת לעוטף עזה עם רכבה ולהציל את בתה ובן זוגה. 

היא הצליחה להגיע, בסביבות השעה ארבע אחה"צ, לתחנת משטרת אופקים, ומצאה שם את בתה ובן זוגה במצב קשה. בדחיפות ובמאמצים רבים היא הצליחה לדחוס אל המכונית מספר רב ניצולים נוספים ששהו בתחנה, הרבה מעבר לקיבולת הרכב, ויחד הם נמלטו למקום מבטחים. 

לעדותה ולעדות הבת, בדרך הם המשיכו להיחשף למראות זוועה בלתי נתפסים שכללו רכבים שרופים וגופות הפזורות לאורך הכבישים.

בעקבות שעות המתח הנורא והחשיפה למראות הזוועה, לקו האם ובתה בטראומה עמוקה, שבעקבותיה הוכרו כנפגעות פעולות איבה על ידי המוסד לביטוח הלאומי. עקב כך זכו השתיים לתגמולים בסך עשרות אלפי שקלים.

אך התדרדרות מצבה הנפשי של האם בעקבות האירועים, השפיע באופן משמעותי על תפקודה. באותה עת היא כבר הייתה נתונה עמוק במצוקה כלכלית קשה, אליה נקלעה עקב סכסוך גירושין מר מבעלה, ובשל חובות תופחים לבנקים בסך של כ-140 אלף שקלים. האישה, המשמשת כמזכירה בתאגיד גדול במשק, זכתה לשכר נמוך בסך כ-7,000 שקלים נטו בחודש, שהספיק לה בקושי לכלכלתה היומיומית. 

לדבריה, שכרה לא אפשר לה להתקיים, קל וחומר לא להחזיר את חובותיה התופחים – והיא נכנסה לסחרור כלכלי נואש, כשחלק משמעותי מכספה מופנה לטיפול משפטי יקר בצרפת, בשל סכסוך הגירושין המורכב מול בעלה לשעבר.

בעקבות התדרדרותה הנפשית, וחוסר יכולתה לפרוע את חובותיה התופחים, פנתה האישה לעורכת הדין מלי טייב, המתמחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. עו"ד טייב הגישה בשמה בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בבית משפט השלום בתל אביב. אך בכך רק החל מאבקה של האישה ליציאה מהחובות.

במהלך ההליכים טען הנאמן, אשר מונה על ידי בית המשפט לחובותיה, כי האישה חרגה ממגבלות ההליך בכך שהעבירה כספים לעורך הדין בצרפת שטיפל בענייניה. 

הנאמן טען כי אסור בתכלית האיסור, לפרטים הנכללים במסגרת של הליך לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, להעביר כספים לגורמים שלישיים – ללא רשות הנאמן. לדבריו, מדובר בהעדפת נושים אסורה שעלולה להדיח את האישה ממסגרת הליך חדלות הפירעון. 

מנגד, טענה עורכת הדין טייב, כי העברת התשלומים לעורך הדין בצרפת היו חיוניים ביותר, ונמסרו במטרה למנוע נזק כלכלי נוסף. לדבריה, חלק מהכספים הופנה כדי להתחקות ולאתר נכסים אותם ניסה הבעל להחביא מהאישה. על כן אין לראות בתשלום זה כחריגה מההליך. בתום מו"מ ארוך ומתיש, הושג הסדר חריג ומקל להפטר האישה מחובותיה הכבדים. 

בהחלטה מיום 7 באוקטובר 2024, חייבה הרשמת חן לוי את האישה בתשלום חודשי נמוך של 1,000 שקלים בלבד למשך 48 חודשים – ובסך הכל ב-48 אלף שקלים, פער משמעותי מסך החוב המקורי (שעמד כאמור על 140 אלף שקלים).

בנוסף, החליטה הרשמת, באופן יוצא דופן, שלא להעביר לקופת הנשייה את תגמולי הביטוח הלאומי שבהם זכתה האישה, וזאת על אף שבדרך כלל תגמולים שכאלה מועברים לכיסוי חובות במסגרת הליכי חדלות פירעון.

לדברי עו"ד מלי טייב המקרה ממחיש את היענות מערכת המשפט לנסיבות האישיות והטראגיות יוצאות דופן שפגעו ברבים ב-7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל. 

"החלטת הרשמת בעניינה של מרשתי אנושית וחשובה, ומבטאת הכרה משמעותית של מערכת המשפט במציאות החיים הקשה שנכפתה על ניצולי טבח ה-7 באוקטובר ובני משפחותיהם" אומרת עו"ד טייב.