קריפטו - כל מה שחשוב וכדאי לדעת על עולם המטבעות הדיגיטליים ואיך זה עובד
בשנים האחרונות, המונח "קריפטו" הפך לחלק בלתי נפרד מהעולם הפיננסי והטכנולוגי. מטבעות קריפטוגרפיים, ובראשם הביטקוין, מבטיחים רווחים פוטנציאליים גבוהים לצד הבטחת אבטחה ופרטיות ברשת. אך מעבר להבטחה זו, חשוב להבין איך המטבעות הללו עובדים ומה עומד מאחוריהם.
- מערכת - פרסום ממומן
- ד' חשון התשפ"ה
אז קריפטו, או בשמו המלא, מטבע קריפטוגרפי, הוא סוג של מטבע דיגיטלי שאינו נשלט על ידי ממשלה או בנק מרכזי. המטבעות הקריפטוגרפיים מבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, שמבטיחה שכל עסקה תהיה מתועדת, מאובטחת ואמינה, ובלתי ניתנת לשינוי בדיעבד. ביטקוין היה המטבע הראשון שנוצר ב-2009, אך כיום קיימים אלפי מטבעות נוספים כמו איתריום, ריפל ולייטקוין, לכל אחד מהם יש מאפיינים ייחודיים ומטרות שונות.
איך פועלת טכנולוגיית הבלוקצ'יין?
בלב טכנולוגיית הקריפטו נמצאת הבלוקצ'יין, שהיא מערכת מבוזרת המתעדת כל עסקה. הבלוקצ'יין מתפקד כמעין "פנקס חשבונות" דיגיטלי, המשותף בין כל המשתתפים ברשת. כל עסקה נרשמת בבלוק, ובלוק זה מתחבר לבלוקים נוספים ויוצר "שרשרת" של מידע מוצפן המאובטח בקריפטוגרפיה.
הרישום מתבצע באופן מבוזר, כלומר, במקום להיות מאוחסן בשרת מרכזי אחד, המידע מופץ ומגובה על פני אלפי מחשבים ברחבי העולם. כך, אם מישהו ינסה לשנות את הבלוקצ'יין, המידע לא יעלה בקנה אחד עם הגרסאות האחרות, והניסיון ייחשב כלא תקף.
כריית מטבעות והוכחת עבודה
אחת הדרכים שבהן מתאפשר קיום הקריפטו היא דרך תהליך שנקרא "כרייה". זהו תהליך שבו מחשבים ברשת מתמודדים על פתרון בעיה מתמטית מורכבת, כדרך לאמת ולרשום עסקאות חדשות בבלוקצ'יין. כל כרייה מצליחה מתוגמלת במטבעות קריפטו חדשים, וזו הסיבה שמכרות הכרייה מתאמצות לעבד עסקאות באופן מהיר ויעיל. תהליך זה נקרא "הוכחת עבודה" (Proof of Work).
ישנן גם שיטות אחרות, כמו "הוכחת החזקה" המאפשרות קיום עסקות מבלי להסתמך על כוח מחשוב מאסיבי, ובכך מציעות פתרון ידידותי יותר לסביבה מבחינת צריכת אנרגיה.
מה כדאי לדעת לפני שנכנסים לעולם הקריפטו?
נזילות ותנודתיות גבוהה: קריפטו נחשב לנכס תנודתי, וכך ערכם של המטבעות יכול להשתנות בצורה חדה ומהירה. המשמעות היא שפוטנציאל הרווח גבוה, אך גם הסיכון להפסדים.
כדי לאחסן קריפטו, יש צורך בארנק דיגיטלי – קוד מוצפן המאפשר גישה למטבעות ושימוש בהם. קיימים ארנקים "חמים" המחוברים לרשת, ו"קרים" שאינם מחוברים, ושניהם מציעים רמות שונות של אבטחה.
למרות הצמיחה המטאורית של הקריפטו, רגולציות ממשלתיות עלולות לשנות את פני השוק. במדינות רבות עדיין מנסים להבין כיצד להתייחס למטבעות דיגיטליים מבחינת חוק ומיסוי.
במדינות רבות, כולל ישראל, יש לקחת בחשבון שהכנסות מקריפטו מחייבות בדיווח לרשויות המס ולעיתים אף במס על רווחי הון.
מומלץ ללמוד על המטבעות ועל תהליכי המסחר וההשקעה. שוק הקריפטו דורש הבנה בסיסית בתחומי טכנולוגיה ופיננסים.
קריפטו – יתרונות וחסרונות
מבחינת יתרונות, הקריפטו פועל ללא תיווך של בנקים או ממשלות, כך שהמשתמשים עצמם שולטים בכספם באופן מלא. גם תנודתיות השוק מאפשרת לסוחרים מיומנים להרוויח תשואות גבוהות בפרקי זמן קצרים.
עוד יתרון הוא שעסקות קריפטו מתבצעות כמעט מיידית, וניתן לשלוח ולקבל כספים ברחבי העולם ללא תיווך ובעלויות נמוכות.
כמו כן, בזכות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, הקריפטו מוגן מפני זיופים ופריצות, כאשר רישום כל עסקה הוא פומבי ובלתי ניתן לשינוי.
עם זאת, על אף ההזדמנויות לרווחים, תנודתיות השוק הופכת את ההשקעה לקריפטו למסוכנת למדי. נדרשת הבנה טכנית מסוימת כדי להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים, במיוחד בכל הקשור לאבטחה ולניהול הארנק הדיגיטלי. בנוסף, חלק מהמדינות מטילות הגבלות על קריפטו או על שימושו במוסדות פיננסיים, ולכן קיימת אי-ודאות סביב עתידו המשפטי.
** פרסום ממומן