לקראת חודש הגאווה: "בתוך הילד הזה מסתתרת אישה"

יובל גלבוע, זמר ויוצר צעיר ומבטיח, משחרר סינגל שני מתוך אלבום הבכורה שלו שבדרך, בתזמון מדויק לפני חודש הגאווה. כמובן שהשנה חודש הגאווה והאירועים המלווים אותו תמיד יראו אחרת עקב מלחמת חרבות ברזל והמצב במדינה, אך למרות זאת ליובל חשוב להמשיך לחיות ולתת למוזיקה להמשיך למלא את התפקיד הכי חשוב בחייו, תרופה ומרגוע לגוף ולנפש. "בתוך הילד הזה מסתתרת אישה" הוא שיר פתוח ומאד חשוף המספר את הסיפור האישי של יובל החל מילדותו ועד היום.מגיל צעיר יובל הרגיש כי קיימות בו גם תכונות נשיות שלו כמו: רגישות, עדינות, רכות, משיכה לתחומים שנחשבו לפחות בזמנו יותר נשיים ועוד. בשיר המדובר יובל מתאר את האישה הפנימית הזאת שבתוכו ואת המסע שהוא עבר איתה מגיל 5 ועד היום כשהוא בן 25. השיר נפתח בגיל 5, יובל מתאר את הילדות שלו, ילד חופשי שאוהב לרקוד על השולחן עם חולצת בטן, לקחת מאמא איפור בלי לבקש רשות, לכרוך מגבת סביב הראש כמו פאה של אישה וכיו"ב.   הוא מתאר תמונה משפחתית של הורים גאים ותומכים שמתלהבים ביחד איתו על אף שהוא מגיע מבית דתי. בבית השני בשיר יובל מספר על גיל הבר מצווה, גיל ההתבגרות, פתאום הילד החופשי והמשוחרר מבין שהוא נמשך לבנים, מסתיר בתוכו סוד גדול, פתאום הוא מודע לאיך תופסים אותו, הוא חווה קללות בבית הספר, הרב מחנך שלו (יובל למד בתיכון דתי) חוזר שוב ושוב בכיתה על כך שהומואים הם תועבה. הוא מנסה להסתיר את המשיכה שלו לבנים, וגם כל סממן שיכול להיתפס כ"נשי". מול עצמו ומול אלוהים הוא מתפלל כל יום "להחלים". בבית השלישי יובל קופץ כמה שנים קדימה, הוא מחוץ לארון, בצבא, משרת בלהקה צבאית, נמצא בסביבה פתוחה ומקבלת ועדיין במרחבים רבים הוא מנסה להצניע סממנים שעלולים להיחשב "נשיים" אם זה בצורת דיבור, בלבוש, בניראות. במרחבים של הקהילה הגאה עצמה (מסיבות, אפליקציות הכרויות) הוא מזהה שגם שם להיות הומו גברי נחשב יותר מהומו נשי ולבטח מעניק סיכויים גדולים יותר להצלחה ומציאת בחור. הוא מבין שהוא לא מוכן להסתתר יותר ובטח שלא לעבור שוב את מה שעבר כנער. בפזמון הוא מעצים את האישה הפנימית שחיה בו כל השנים- שכיום, כמו בילדות, היא עבורו מקור של כוח ועוצמה. כשהוא נותן לה מקום להיות, כשהוא לא מתבייש וחוגג את מי שהוא, היא יוצאת החוצה בגאווה, גדולה ומרגשת ועוצמתית, כמו הילד החופשי והמשוחרר שהוא היה.  יובל משתף: "אני מאמין שבכולנו, גברים נשים וכל הקשת, מסתתרים אישה וגבר. שניהם מתקיימים זה לצד זה בשלווה. בשיר שלי כמו במציאות עצמה, אני מבקש לתת מקום ומרחב לכולנו להיות מי שהם, גברי-נשי- לכולנו יש מקום".  יובל מחייה דרך השיר שלו סיפור שהרבה גייז (וכמובן גם בקרב הקהילה הטרנסית) חוו בילדות ובבגרות וחשוב לו לתת להם קול וכמובן גם לסטרייטים, שגם הם הרבה פעמים מרגישים שנכפה עליהם להיות "גבריים" על ידי החברה וכל תזוזה מהמסלול תיחשב מוזרה ותעורר חשדות לגבי זהותם המינית. הוא מבקש לתת מקום לרוך ולעדינות, לקבל את השונה ולייצר שינוי של העצמה וקבלה קודם כל בתוך הקהילה הגאה ולאחר מכן, גם מחוצה לה, מקום מחבק ומקבל בדיוק כפי שהוריו נתנו לו עוד מילדותו. יובל נולד למשפחה דתית ליברלית ופתוחה, בתור ילד ונער יובל היה חזן פעיל בבית הכנסת. בית הכנסת, החזנות והתפילות השפיעו רבות עליו ועל יצירתו. הוא גדל בבית מוזיקלי, עם אבא מרצה לתרפיה במוזיקה ועם אמא עובדת סוציאלית. מגיל צעיר למד לנגן בפסנתר, כתב והלחין שירים מקוריים. בגיל ההתבגרות בבית הספר הדתי במודיעין בו למד, תוך שהוא "בארון" לגבי נטייתו המינית, סבל יובל מהומופוביה והצקות רבות מצד חבריו לכיתה, כמו גם הערות מרבנים. בעיקר בשל כך בכיתה י' עבר יובל לבי"ס חילוני בירושלים, לצורך לימודים במגמת מוזיקה, אבל גם כדי להגיע למקום יותר פתוח ומקבל. שם החל בהדרגה להוריד את הכיפה, להתרחק מהדת ולצאת מהארון בפני קרוביו. הוריו ומשפחתו שנותרו דתיים, קיבלו את יובל ואת נטייתו המינית בחיבוק חם מן הרגע הראשון ועד היום מלווים ותומכים בו אישית ומקצועית. עם גיוסו לצה"ל התקבל יובל ללהקה צבאית כפסנתרן ושירת בלהקת חיל הים. https://youtu.be/ajjEajvrwx8?si=-11kL20i8-L8PxdT כיום יובל גר עם שותפים. הוא עובד לפרנסתו כפסנתרן בבית הספר למשחק ניסן נתיב בירושלים ומשמש גם כמורה פרטי לפסנתר. בזמן שנותר לו יובל עובד בנחישות ובהתרגשות על אלבום הבכורה שלו שעתיד לצאת בהמשך השנה. יובל כותב שירים חשופים ואישיים- על היציאה מהארון, על זהות מינית ומגדרית, על מערכות יחסים וכמובן, על המהות הדתל"שית שלו. יובל מבקש להקדיש את השיר החדש שלו לנוער גאה, לחיילים/ות גאים/ות וגם לכל מי שאיבדו באירועי ה-7.10 ומאז את בני/ות זוגם/ן, מהקהילה הגאה ומחוצה לה.