פרשת שלח לך: הכל בראש

 

משה רבנו שלח שניים-עשר מרגלים אל ארץ ישראל, כדי להשיג מידע לגבי רמת העוצמה של עמי הארץ. כל אחד מהמרגלים בחר ללכת במסלול שונה ברחבי הארץ, אך כלב בן יפונה החליט דווקא לעלות למערת המכפלה בחברון, המקום בו קבורים האבות והאימהות של האומה הישראלית: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן" (במדבר י"ג כ"ב). למרבה הפלא, מתברר כי באותו אזור חיו בני ענקים: "וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק" (שם). נשאלת השאלה: מהיכן באו אותם ענקים? התורה מספרת כי בזמן בראשית הימים נולדו יצורים גבוהים ומפחידים: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם" (בראשית ו' ד'). אותם נפילים הושמדו במבול, אך היו מעטים שהצליחו להינצל, ביניהם נכלל עוג מלך הבשן, הענק המפורסם: "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים" (דברים ג' י"א). לאחר המבול, גזע הנפילים החל להתפתח מחדש. אחד מצאצאי הנפילים נקרא בשמו 'ענק', והוא ומשפחתו חיו בדרום ארץ כנען למשך תקופה ארוכה. מתוך דברי חז"ל, נראה כי הענקים המוזכרים בפרשה: אחימן, ששי ותלמי, היו דווקא נכדיו של ענק, והם ירשו מאביהם את אזור הר חברון. כאשר המרגלים חזרו מהשליחות, הם סיפרו למשה על המצב בארץ ישראל, והזכירו את אותם ענקים כדי לנסות לעורר פחד בעם, ולשכנע אותם כי הארץ המובטחת היא מקום מסוכן ביותר. כלב בן יפונה הכריז דברים הפוכים מדברי המרגלים: "וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר י"ג ל'). כלב משוכנע כי מקור הכוח לניצחון על הענקים הוא מאת ה', ואין כל סיבה לפחד מהם. אבל אף אחד לא מוכן להקשיב לו, אנשי ישראל מפחדים מידי מכדי לחשוב. ארבעים שנה לאחר מכן, כלב בן יפונה שב בחזרה אל חברון כדי להילחם בענקים, ולמרבה ההפתעה: "וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק" (יהושע ט"ו י"ד). כלב בעצמו הצליח לגבור על הענקים, ועל ידי כך הוא הוכיח לנו כי גובה פיזי לא באמת רלוונטי בקרב, אלא הגורם המכריע הוא גודל האמונה והביטחון בה' אלוקי כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.