האב והבן קיבלו אות הצטיינות בהפרש של 29 שנים

כך מספר פרופסור גיא קליינמן, מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי וולפסון אשר קיבל בשנת 1994 תעודת הצטיינות מאלוף פיקוד מרכז על תפקידו בצה"ל כרופא גדודי. אלא שהוא לא תיאר לעצמו כי בנו הצעיר, לוחם במגלן, ייקבל בדיוק את אותה תעודת הצטיינות, לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. "בסיום המסע הכומתה של בני הוא קיבל את הכומתה שלי ששמרתי שנים עבורו, וכעת עם אותה כומתה, 29 שנים אחרי הוא מקבל בדיוק את אותה הצטיינות, התרגשתי מאד והצטערתי שאבי לא זכה להיות בארוע" סיכם פרופ קליינמן. "כבן לאב ניצול שואה, מידי שנה אירועי יום השואה ויום הזיכרון אינם פשוטים עבור משפחתי אבל זה בדיוק סיפורה של המדינה, משואה לתקומה. אני בטוח שלו אבי היה איתנו היום הוא היה גאה בנכד שלו וגאה בהמשכיות של העם היהודי ומדינת ישראל." אביו של פרופסור קליינמן, ניצל במהלך השואה לאחר שסבתו זרקה אותו מהרכבת על מנת להצילו. הוא הגיע עם אחותו הגדולה לפולני ששימש כמנהל עבודה במחנה בו שהה אביו, שהבטיח לשמור עליו. אחותו נתפסה נסע לקרובי משפחה ונתפסה ע"י הנאצים והוא נותר לבדו. לאורך המלחמה הוא עבר מספר מקומות מסתור, בחלקם הוצג כילד פולני. "הייתה לו תקווה שהוריו יחזרו וישרדו אבל זה פשוט לא קרה." מספר פרופסור קליינמן. "למרות כל מה שאבי עבר הוא הצליח לעלות לארץ, לרכוש השכלה גבוהה כמהנדס ולהקים משפחה. נשארה בו אופטימיות ותקווה וזה המוטו שלי לחיים. אין לי ספק שהערכים שעליהם גדלנו הובילו את כל בני המשפחה לעסוק בנתינה, ואלו הערכים שאותם אני שמח להעביר הלאה לילדי" מסכם פרופסור קליינמן.