פרשת בשלח שבת שירה: הללויה שירו לה'

ביהדות ישנם שני סוגים של תפילות מיוחדות מאוד, ואלו הן: שירה והלל. ישנו הבדל מהותי ביניהם. ההלל לא חייב להיות דווקא הכרת תודה לה' עקב אירוע נסי מסוים שנעשה עבורנו, אלא מטרת ההלל היא להדק את הקשר בין האדם לבוראו, לכן, הלל צריך להיות באופן קבוע, פעם בכמה זמן. לעומת זאת, שירה זו הכרת תודה שנובעת מהתפרצות רגשות בעקבות אירוע דרמטי שנגמר בסוף טוב עבור המשורר. שירה צריכה לקבל ייחודיות מסוימת ולהתבצע באופן חד-פעמי, לכן ניתן למצוא שירות הודיה בתנ"ך לעיתים רחוקות: שירת הים, שירת דבורה ושירת דוד. לכן, לאחר האירוע הדרמטי של קריעת ים סוף, עקב סערת הרגשות שבערה בתוך ליבם של ישראל לאחר הנס הגדול - שרו את שירת הים. לקראת סוף ספר מלכים ב', מתואר משבר בטחוני מפחיד בממלכת יהודה: סנחריב מלך אשור צר על ירושלים וביקש להחריבה לחלוטין. בסופו של דבר, בעקבות האמונה והתפילה של חזקיהו מלך יהודה לה' – בליל פסח, הקב"ה שלח מלאך שהכה והמית את כל מחנה אשור. בעקבות המהפך והנס העצום, חזקיהו וכל ירושלים אמרו הלל (כך מתואר בתלמוד הבבלי פסחים קי"ז ע"א). למרות זאת, חז"ל מציגים ביקורת קשה על חזקיהו: "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה: רבש"ע, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח - חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו, ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח"?! (בבלי סנהדרין צ"ד ע"א). כלומר, בפוטנציאל חזקיהו היה מסוגל להפוך להיות משיח בן דוד, אלא בגלל שאמר דווקא הלל ולא שירה – הגאולה לא הגיעה באותו זמן. לפי דעתי, ניתן ללמוד מסר מתוך הסוגייה הזו גם לחיי ההווה. אין ספק שבעקבות המהפך שהתרחש בשבעים וקצת שנה האחרונות: הקמת מדינת ישראל, הניצחון במלחמת העצמאות והחזרת ירושלים – ישנה חובה לומר הלל (עם ברכה) באותם תאריכים מיוחדים, כדי להודות לה' על חזרת ישראל לארצו ועל העצמאות המדינית, מזה אלפיים שנה. כותב הפרשה: אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.