ראשון לציון: ואולי מדובר בכפייה חילונית?

בתקופה האחרונה עלו התפילין לכותרות. אותו פעיל פוליטי שהצמיד אותם למבושיו היה כנראה רק תחילת ההתנגדות למה שמסמל יהדות. מאז ששעון החורף החל, דומה כי האפלה והשנאה ירדו גם על העיר שלנו. כל סממן היהודי הוא "הדתה", כל קואליציה שתיווצר היא בבחינת "מדינת הלכה והלכה המדינה", וכמובן ש"איראן" זה כאן בעוד ששערותיהן של כל בנות ישראל כמעט, בפעם האחרונה שבדקתי, עדיין מתבדרות ברוח באין מפריע. גם היוזמה של חבר המועצה הרב אריה כהן להציב דוכן תפילין במקיף ח', ככה בשביל קירוב לבבות הפכה אט לסערה. זה לא שלא היו יוזמות כאלה בעבר, אבל הפעם דומה כי הרוח המנשבת רעה מתמיד וזה קורה דווקא בעיר כמו ראשון, שמאגדת בתוכה חילונים,דתיים ושומרי מסורת. האם אנחנו באמת מקבלים את האחר? נראה כי הרוב כן, אולם קומץ קטן שמכנה עצמו באירוניה "ראשון חופשית" ומדבר על חילונים ודתיים יחד, איבד השבוע את הסבלנות. תפילין בבית ספר זו הדתה, זעקה קבוצת הוואטסאפ שלהם. החופשיים אף תהו מה יקרה אם חלילה ייפול לציפורניה של היהדות איזה ילד חלש אופי ויניח גם הוא תפילין בהפסקה? שומו שמים. ואז גם הגיע הזלזול. אחת מחברות הקבוצה כתבה: "זו כן כפייה לשים פינת הנחת תפילין, עבור מי זה נועד? כמה ילדים כאלה יש באמת מכל בית הספר? כמה באמת מבינים את המשמעות? מניחים תפילין, קוראים שמע ושנייה אחרי זה מקללים אחד את השני ועוד". חבר נוסף בקבוצה פסק: "תפילין בבית ספר ממלכתי זה כפיה דתית". ורק אני הקטנה שאלה בנועם: "תגידו, מה זה תפילין? אלימות? פורנו? חרם? לקרוא ולא להאמין". דעותיי כנראה לא נעמו לאנשי הקבוצה והם החלו לקרוא לי מסתננת. אחר כך במקום הדתה עברו להדחה והוסרתי מקבוצה. "ראשון חופשית"? עאלק. דוכן תפילין אינו הדתה, הוא הצעה להניח ולזכות במצווה. רוצה תיקח, לא רוצה אל תיקח. אבל מי שאינו מכיר ואולי חוסר הידע הזה מוביל ישר לסיסמאות של כפייה והדתה, לליבוי שנאה כלפי מי שמציע משהו אחר, לא כופה, לא מכריח, מציע. אותם אלה שמאמצים בחום את הקריסמס, את האלווין שוודאי נשמע סקסי יותר מפורים, הם גם כאלה שכל דבר יהודי גורם להם להתפלץ. היו לי עוד הרבה שאלות לחברי הקבוצה, למשל, האם גם בר מצווה היא הדתה, אולי מזוזה עושה להם חשקים אחרים, והאם החופש הוא לכולם או רק למי שמסכים עם אותן דעות. אבל נותרתי מודחת לבדי בחושך. שנאה תהומית הייתה לנו תמיד לאורך הדעות, מבפנים ומבחוץ. התורה היא זו ששמרה עלינו לאורך הדורות, החיילים שלא שכחו לקחת את התפילין בדרך לשדה הקרב והאמינו בכלי המלחמה וביושב במרומים, וכך גם חבריהם שביקשו "תתפללו עלינו" גם אם אנחנו לא מאמינים. מה שבטוח, ההצעה לסדר אינה הגורם לשנאה אלא מה שחשף אותה ואת קבוצת ראשון חופשית, שאולי בעצם התכוונה שהיא חופשית מדעות של אחרים. הבן שלי ראם, חייל צה"ל, לא דתי עם התפילין, יש יותר מרגש מזה?