פרשת לך לך- הקשר בין ישראל לארצו.

פנינים לפרשת שבוע: הפרשה פותחת בציווי של הקב"ה לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב א'). עוד לפני שאברהם זוכה להביא ילדים לעולם או לקבל מצוות מאת ה', הוא מוכרח קודם לעזוב את ארץ מולדתו וללכת לכיוון ארץ כנען. אפשר ללמוד מכאן את סדר השלבים להקמת מדינה. הדבר המרכזי ביותר לתהליך הוא למצוא ארץ, שטח טריטוריאלי עבור האזרחים, ורק לאחר מכן אפשר להביא תושבים נוספים, ולחוקק מערכת חוקים ומשפטים כדי לחולל סדר במדינה. לכן לפני הכול הקב"ה מצווה את אברהם ללכת אל ארץ ישראל, ורק אז כמו שכתוב מיד בהמשך: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (שם ב'). בסופו של דבר הקב"ה החליט לתת את הארץ המובחרת לעם הנבחר, אך בנוסף לכך נוצר קשר בלתי נפרד בין ישראל לארצו. עד כדי כך שהתורה מבטיחה שאפילו אם עם ישראל חטא וגלה מארצו: "והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה" (ויקרא כ"ו ל"ב).הגויים שיישבו בארץ ישראל לא יצליחו לגדל בה שום דבר מבחינה חקלאית בגלל שעבורם הארץ תהיה שממה. ובאמת מצינו לאורך ההיסטוריה ובעיקר במאה שנים האחרונות, לפני ההתיישבות היהודית בארץ ישראל- כל הגויים שהיו בארץ וניסו לעבוד את האדמה פשוט לא הצליחו להצמיח כלום, ובכך ארץ ישראל שומרת אמונים לעם ישראל אפילו בזמן גלותם. אמנם התורה דיברה על המצב של ארץ ישראל בזמן הגלות, אך התורה והנביאים מבטיחים כי עם ישראל באחד הימים עוד ישוב לארצו ושם הוא יגדל ויפרח מחדש. ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון אמר כך: "כל מה שנתרחש בימינו- חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים... אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה... מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים". ובאמת אם רק נפתח את התנ"ך, נוכל לשים לב לכל נבואות גאולת עם ישראל וארץ ישראל: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם" (עמוס ט' י"ד), וזו רק תמצית מתוך כל נבואות גאולת העם והארץ. אם כן, ברור לנו שאנחנו חיים במציאות בה מודגש הקשר בין ישראל לארצו. הכותב הוא אביתר חנימוב בוגר הישיבה התיכונית לאומניות ולמדעים בר אילן ת''א. תלמיד ישיבת ההסדר קרני שומרון.