X

השכלה פיננסית: מהי ומדוע כל כך חשוב לרכוש אותה?

בבית הספר למדנו איך להוציא שורש ריבועי ואיפה הוקמו יישובי חומה ומגדל – אבל לא איך להימנע ממינוס בחשבון הבנק וכמה כסף כדאי לחסוך. ולמרות זאת, אף לא מאוחר להשכלה פיננסית

  • כ"ד אלול התשפ"ב
צילום: shutterstock
תוכן ממומן ע"י אמריקן אקספרס (אקספרס פרימיום) נכון לשנת 2019, לא פחות מ-1.1 מיליון משקי בית – שהיוו 42% מכלל משקי הבית בישראל – היו במשיכת יתר בחשבון הבנק (מינוס) לפחות במשך חודש אחד. מאז אמנם עברו כמה שנים – אך טלטלת הקורונה בשנתיים הקודמות, והאינפלציה שמטפסת בשנה הנוכחית, מין הסתם לא שיפרו את המצב. השיעור הגבוה של משקי בית במינוס, כאשר רבים מהם לא סוגרים אותו אלא מגלגלים אותו מחודש לחודש – מאותת על המודעות הנמוכה בישראל להשכלה פיננסית ולצורך בה.

מהי השכלה פיננסית?

מדובר בשיעור שלא תמצאו במערכת הלימודים בבתי הספר, וגם לא בקורסים בתואר לכלכלה באוניברסיטה. איש לא לימד אותנו איך להכין תקציב למשק בית, כיצד להשוות מחירים בתבונה, איך להציב מטרות כלכליות, כיצד ומתי נכון לחסוך, איזה כרטיס אשראי* לבחור ואיזו הלוואה היא היקרה ביותר מבחינת הריבית הנלווית לה – אותו מינוס מפורסם, הידוע גם כ"אוברדרפט". במילים אחרות, מי שלא רכש הרגלים פיננסיים נכונים בבית – נדרש לניסוי והרבה טעיה, שיכולים לעלות לו ולמשפחתו הרבה מאוד כסף. יסודות ההשכלה הפיננסית אינם כה סבוכים – ראשית כל, יש לרכז את כל הוצאות משק הבית במקום אחד, כולל הקטנות ביותר, כדי לקבל תמונת מצב לגבי הסכומים שיוצאים מחשבון הבנק, ולאילו מטרות. בשלב הבא, יש להשוות את ההוצאות מול ההכנסות משלל מקורות – בין אם מדובר בעבודה, שכר דירה על דירה שבבעלותנו, ועוד. לאחר שערכנו את המאזן, זה הזמן להציב מטרה – למשל, לסגור את האוברדרפט; ואם אין כזה – לחסוך, לפי היעדים החשובים לנו. וכשיש מטרה, אפשר לבנות תוכנית להשגתה – באמצעים כמו חיסכון חודשי, השקעות, מעבר לכרטיס אשראי משתלם יותר, קופות גמל ועוד.
צילום: shutterstockצילום: צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

מי צריך השכלה פיננסית?

התשובה הפשוטה היא – כולם. עניים, עשירים וכל מי שבאמצע בעלי הכנסה נמוכה, בכלי הכנסה גבוהה – כולם ייצאו נשכרים אם יידעו יותר על כסף והשימוש בו, עניין שהוא לכאורה אינטואיטיבי מאוד, אך בפועל, מורכב ובעל משמעויות רבות. כמעט כולנו מכירים משפחה שבה ההורים לא מרוויחים סכומי עתק, אך מצליחים לתת לילדיהם כל מה שצריך; ולעומת זאת, אנשים שמרוויחים היטב אך הכסף "נוזל" להם בין האצבעות והם לא מצליחים לחסוך ולו שקל אחד. ההבדל בין הטיפוסים הללו הוא ההשכלה הפיננסית שקיבלו, או לא קיבלו – ועד כמה הם מצליחים להתנהל לפיה.

באיזה גיל חשוב ללמוד על כסף?

בכל גיל. גם ילדים קטנים מסוגלים כבר להבין את העיקרון שכסף הוא משאב מוגבל – ואם משתמשים ביותר מדי ממנו בלי בקרה, הוא נעלם. ממש כפי שאם יאכלו את כל הסוכריות שבשקית, לא יישארו להם סוכריות למחר. החשיבות של חינוך פיננסי מגיל צעיר גבוהה מאוד גם מאחר שזה הגיל הטוב ביותר להטמיע הרגלי חשיבה והתנהגות למשך כל החיים – וגם בשל אפקט הריבית דריבית: ככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, וסכומי כסף גבוהים יותר, כך הריבית המצטברת גדלה ועוזרת להגדיל משמעותית את סכומי החיסכון. בנוסף, כדאי להטמיע בגיל צעיר את ההרגל לעקוב אחרי הוצאות באופן קבוע – על מנת להיות עם יד על הדופק ולדעת כל העת מה מצב חשבון הבנק: האם אפשר עכשיו לקנות כרטיסי טיסה לחו"ל, למשל, או שעדיף להמתין כמה חודשים. שימוש אחראי ומבוקר בכרטיס האשראי יכול לסייע לנו רבות בהתנהלות כלכלית מאוזנת. זאת, בין היתר, מאחר שניתן לעקוב באופן שוטף אחרי ההוצאות בכרטיס האשראי, באתר ובאפליקציה של חברת האשראי; ואפילו להגדיר קבלת הודעות והתראות על הוצאות גדולות יחסית או על התקרבות למיצוי מסגרת האשראי. בשורה התחתונה, רובנו אמנם לא זכינו להשכלה פיננסית – אך החדשות הטובות הן שניתן לרכוש אותה בכל גיל, גם באמצעות קריאה וחקירה ברשת האינטרנט, עיתונים כלכליים ועוד. אם תקדישו לכך דקות ספורות מדי יום, תוכלו לסגל הרגלים כלכליים טובים יותר – וליהנות מחופש כלכלי רב יותר. *הנפקת הכרטיס וגובה המסגרת נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של המנפיקה אמריקן אקספרס בע"מ ו/או אקספרס פרימיום בע"מ. בכפוף לתנאי החברה ולתנאים המפורטים באתר, ההטבות עשויות להשתנות מעת לעת. אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. ** הפרסום איננו מהווה הצעה ו/או התחייבות למתן הלוואה/אשראי. *** מידע כללי בלבד. אין לראות באמור משום המלצה ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא.
עסקים בכותרות השכלה פיננסית

art