השכלה פיננסית: מהי ומדוע כל כך חשוב לרכוש אותה?
בבית הספר למדנו איך להוציא שורש ריבועי ואיפה הוקמו יישובי חומה ומגדל – אבל לא איך להימנע ממינוס בחשבון הבנק וכמה כסף כדאי לחסוך. ולמרות זאת, אף לא מאוחר להשכלה פיננסית
- מערכת
- כ"ד אלול התשפ"ב
תוכן ממומן ע"י אמריקן אקספרס (אקספרס פרימיום) נכון לשנת 2019, לא פחות מ-1.1 מיליון משקי בית – שהיוו 42% מכלל משקי הבית בישראל – היו במשיכת יתר בחשבון הבנק (מינוס) לפחות במשך חודש אחד. מאז אמנם עברו כמה שנים – אך טלטלת הקורונה בשנתיים הקודמות, והאינפלציה שמטפסת בשנה הנוכחית, מין הסתם לא שיפרו את המצב. השיעור הגבוה של משקי בית במינוס, כאשר רבים מהם לא סוגרים אותו אלא מגלגלים אותו מחודש לחודש – מאותת על המודעות הנמוכה בישראל להשכלה פיננסית ולצורך בה.
מהי השכלה פיננסית?
מדובר בשיעור שלא תמצאו במערכת הלימודים בבתי הספר, וגם לא בקורסים בתואר לכלכלה באוניברסיטה. איש לא לימד אותנו איך להכין תקציב למשק בית, כיצד להשוות מחירים בתבונה, איך להציב מטרות כלכליות, כיצד ומתי נכון לחסוך, איזה כרטיס אשראי* לבחור ואיזו הלוואה היא היקרה ביותר מבחינת הריבית הנלווית לה – אותו מינוס מפורסם, הידוע גם כ"אוברדרפט". במילים אחרות, מי שלא רכש הרגלים פיננסיים נכונים בבית – נדרש לניסוי והרבה טעיה, שיכולים לעלות לו ולמשפחתו הרבה מאוד כסף. יסודות ההשכלה הפיננסית אינם כה סבוכים – ראשית כל, יש לרכז את כל הוצאות משק הבית במקום אחד, כולל הקטנות ביותר, כדי לקבל תמונת מצב לגבי הסכומים שיוצאים מחשבון הבנק, ולאילו מטרות. בשלב הבא, יש להשוות את ההוצאות מול ההכנסות משלל מקורות – בין אם מדובר בעבודה, שכר דירה על דירה שבבעלותנו, ועוד. לאחר שערכנו את המאזן, זה הזמן להציב מטרה – למשל, לסגור את האוברדרפט; ואם אין כזה – לחסוך, לפי היעדים החשובים לנו. וכשיש מטרה, אפשר לבנות תוכנית להשגתה – באמצעים כמו חיסכון חודשי, השקעות, מעבר לכרטיס אשראי משתלם יותר, קופות גמל ועוד.צילום: צילום: shutterstock
צילום: shutterstock