X

גדול כמו החיים! הילד מבת ים שגדל בשכונת מצוקה והפך למאמן ובעל מועדון ג'ודו מצליח

אנדרי חולין (28) גדל בבת ים כעולה חדש בשכונת מצוקה. החיים זימנו לו אתגרים קשים אבל הוא החליט להשאיר את הצרות מאחוריו וכיום הוא מאמן ג'ודו מצליח ומגשים את אחד החלומות שלו: לספר את סיפור חייו

אנדרי חולין- צילום: מירי וינטר, סטודיו מאליש
מאת: טל חגי
אנדרי חולין (28) ספורטאי, איש חינוך ובעל בית ספר לג'ודו גדל כעולה חדש בשכונת מצוקה בעיר ועד להפיכתו לספורטאי בנבחרת ישראל הוא עבר דרך ארוכה של התמודדות והתגברות על קשיים. כיום הוא החליט להפסיק להדחיק את העבר ושהגיע הזמן לשתף את סיפור חייו שאולי יחזק גם הרבה אנשים אחרים בדרך. -היו לך חיים לא פשוטים, בלשון המעטה "נכון, עליתי עם אימא שלי מרוסיה בגיל שלוש. אבא שלי נשאר שם כדי לראות שאנחנו מתאקלמים. והוא הגיע לישראל לאחר חצי שנה. ההורים שלי לא הסתדרו, אז הוא חזר לרוסיה. במשך שש שנים לא ראיתי, היינו רק בקשר טלפוני. אנחנו התגוררנו בשכונת רמת יוסף, שהייתה נחשבת אז כשכונת מצוקה; עם כל המשתמע מכך, הרבה הומלסים מכורים לאלכוהול, סמים קשים אלימות קשה. הגינה ליד הבית שלנו הייתה מוקד לעבריינות קשה, הרבה סמים ואלכוהוליסטים. לאחר שש שנים אבא שלי אני ואימא שלי החלטנו לקבל את אבא שלי בחזרה, הוא חזר ולצערי הוא פשוט התחבר לאותם אנשים בגינה".

אנדרי חולין בגיל 4צילום: אנדרי חולין בגיל 4

הילד אנדרי חולין כשהיה בגיל 6

-ומה קרה? "הוא היה שותה איתם, מתמכר לאלכוהול, התחיל לא להגיע לעבודה וזה התדרדר גם לאלימות קשה בבית. המשטרה הייתה מבקרת הרבה אצלנו בבית, זה כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. אימא שלי עשתה הכול כדי להמשיך לחנך אותי כמו שצריך ולפרנס אותו, במיוחד שנאלצה להיות המפרנסת היחידה ובמקביל להתמודד עם כל הקשיים בבית". -היא הצליחה בחינוך איתך. ואיך היא הצליחה לתפקד בתור מפרנסת יחידה במצב כה מורכב? "אימא שלי מאוד הצליחה בחינוך איתי. גם לחנך ילד כמוני עם בעיות קשב וריכוז וגם להיות מפרנסת יחידה, צריך להיות אדם מאוד חזק ולביאה כמו אימא שלי. גם חינוך, גם אוכל, גם חום ואהבה. אימא זה העוגן שלי, אין כמו אימא בעולם. וכן, היה מאוד קשה לתפקד בתור מפרנסת יחידה, בסופו של דבר היא נכנסה לחובות. המשכורת שלא הייתה גם ככה מאוד נמוכה, היא הייתה מנקה בתים". -ההורים נפרדו בסוף. "כן. הייתה אלימות מאוד קשה. היה משהו ששבר את גב הגמל שבעקבותיו אימא שלי החליטה להתגרש. אבא שלי הגיע יום אחד, נכנס למרפסת השירות ופשוט דקר את עצמו בבטן. הוא היה שתוי. הוא התקשר למשטרה ואמר שאימא שלי דקרה אותו. אימא שלי באותו זמן בכלל הייתה בסלון. -איפה אתה היית? חוויה טראומתית לילד קטן. "אני הייתי באותו הזמן בגינה ליד הבית. כשחבר רץ אליי ואמר לי שאימא שלי הרביצה לאבא שלי. רצתי מהר הביתה, הרבה ניידות ואמבולנסים. מחזה שקשה לשכוח, נכנסתי הביתה, המקום היה נראה כמו זירת רצח. הרבה דם. לא הבנתי מאיפה אני נמצא, ילד קטן בן 10". -אימא שלך התגרשה, ומה קרה עם אבא שלך? המשכת להיות איתו בקשר? "הם התגרשו. אבא שלי הפך להומלס ברחוב, הייתי רואה אותו ישן על ספסלים ברחוב ומקבץ נדבות. התביישתי בו. תמיד שהיו אומרים לי הנה אבא שלך, הייתי עובד לצד השני של המדרכה. לא רציתי שום קשר איתו". -מה קרה איתו בסוף? "כשהייתי בן 15, אבא שלי נפטר. מצאו אותו ברחוב". -וואו. איך התחזקת? איך מצליחים לשרוד? "זו הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי, הייתי בדיוק לקראת תיכון. מגיל 4 הייתי בג'ודו, זה היה מקום המפלט שלי. היה לי מאמן בשם צחי נחום שמאוד תמך בי וחיזק אותי, הוא היה עבורי מודל לחיקוי. ראיתי איך כל הילדים הולכים אחריו ורציתי להיות כמוהו. הוא גם היה הדמות הגברית היחידה שבאמת הכרתי והושפעתי ממנה, לא היה לי מישהו אחר בדמות גברית ללמוד ממנו. הייתי גם הולך למרכזי נוער בעיר שמאוד חיזקו אותי ועזרו לי, גם סייעו לי בנושא המצבה של אבא שלי". -הזכרת את הג'ודו. כיום זה גם תחום העיסוק שלך. נשמע כמו אבן דרך מאוד משמעותית בחיים שלך. "הכרתי את הג'ודו בגיל ארבע. זה הציל אותי. גם בבית זה היה מקום המפלט שלי. צריך לזכור שגדלתי בשכונה עם הרבה חברים עבריינים, סמים, אלכוהול, אלימות קשה ואני תמיד הייתי הספורטאי הילד הטוב של השכונה. ידעתי שאם יהיה לי תיק במשטרה כל קריירת הספורט שלי תיהרס, גם אימא שלי מאוד דאגה להרחיק אותי מסיפורי המשטרה כאשר היא הייתה מגיעה אלינו הביתה, היא תמיד הגנה עליי שלא אהיה שם".

אנדרי חולין צילום מירי וינטר, סטודיו מאלישצילום: אנדרי חולין צילום מירי וינטר, סטודיו מאליש

אנדרי חולין - צילום: מירי וינטר, סטודיו מאליש

-היום אתה בעל בית ספר לג'ודו מצליח, מאמן ילדים. אפשר להגיד שהצלחת להגשים את החלום להיות דומה למאמן שלך? "כן, היום אני במקום שאני רואה כמה הילדים וההורים אוהבים אותי, זו תחושה מדהימה. הייתי חבר בנבחרת ישראל בג'ודו וגם זכיתי באליפויות ישראל כשהייתי בגיל 18, אלה נקודות חוזק בחיים שנתנו ועיצבו אותי להיות מי שאני כיום. גם מבחינתי זו סגירת מעגל שחזרתי לאמן באותו מקום שבו אני התאמנתי בתור ילד. עברנו לחולון לפני שלוש שנים, אני במקום אחר בחיים". -עבר הרבה זמן. מה קרה שהחלטת סוף סוף לספר את סיפור חייך? "תקופת הקורונה הביאה איתה אתגרים רבים, בין היתר גם זמן פנוי למחשבות, והגשמת חלומות. בזמן הזה הצלחתי לבנות הרצאה על סיפור החיים שלי. מי שמכיר אותי מקרוב יודע, שאף פעם לא היה פשוט. תמיד ניסיתי למחוק ולדחוק את העבר, אבל כל פעם זה צף מחדש והחלטתי שאני חייב לעשות עם זה משהו, חייב להעביר מסר לדור החדש על אתגרים וחלומות, על התפתחות ואפשרויות ועל זה שלפעמים חלומות קטנים מספיקים לחיים גדולים". כיום אנדרי מעביר הרצאות על חייו: "גדול כמו החיים – מאתגר להזדמנות"

 

אנדרי חולין גדול כמו החייםצילום: אנדרי חולין גדול כמו החיים

עמוד הבית ראשי חדשות בת-ים בת ים ספורט אנדרי חולין ג'ודו גדול כמו החיים