אני מודה שהערך המוסף שלי מעבר לחקירותיי, זאת ההתעקשות שלי לגרום ללקוחותיי לעשות משהו עם ממצאי החקירה שאני מביא להם. לפעמים זה כדי שהם יעשו משהו טוב למען עצמם, ולעיתים זה פשוט הדבר ההישרדותי הנכון ביותר לעשותו. הבעיה היא שלקוחות עשויים להיות עקשניים יותר. את ציפי הכרתי לראשונה לפני מספר שנים. אחרי כמעט 40 שנות נישואין, בעלה הודיע לה שהוא עוזב את הבית, ושוכר דירה משלו. אם חשבתי שהיא הגיעה אלי כדי לבדוק מי זאת האישה האחרת, התבדיתי במהרה. "ברור לי כבר שנים שיש מישהי אחרת ברקע. זה לא עניין אותי אז וזה לא מעניין אותי היום", אמרה וזה לימד אותי שציפי מכוונת למשהו אחר בקשר שלה איתו. היא כבר לא במקום שהיא מחפשת את הזוגיות הטובה, אלא "זרמה" עם החיים והמצב, והיא מחפשת לשמור על רמת החיים האמידה שהתרגלה אליה. בקשת החקירה המחישה את זה טוב יותר. היא ביקשה לדעת כל מה שאפשר מבחינה כלכלית על נחום. הפיצוץ הגיע זה לא שהיא לא ידעה דברים, אבל מעולם לא התעניינה בהם באמת. שמעה חצאי דברים על עסקאות כאלו ואחרות, והיו לה נתונים שבמקרה קראה במסמכים שנשארו בבית. היה לה ברור שהם "יושבים" על הרבה כסף. עזיבתו של נחום מהבית היה זרז לדעת מה קורה בצורה מדויקת יותר מבחינה כספית, ולו רק כדי להתכונן לצעד הבא של נחום, וזאת בקשת הגירושין שלו. אחרי שלושה שבועות חזרתי אליה עם דו"ח חקירה. הדיווח שלי הדגיש ריבוי של חברות בע"מ במהלך השנים, ונכסי מקרקעין שנצברו במהלך השנים. רוב המידע היה ידוע לציפי גם קודם, אבל היא לא ידעה היכן בדיוק רשומות הזכויות ועל שם מי. עשיתי עבורה את הסדר הזה כאשר חשפתי את שמות החברות שלו, ותחת שמן נרכשו הנכסים. חשבתי שהצעד הבא של ציפי הוא פגישה עם עו"ד, והיא חשבה אחרת "למה לי?! הוא משלם לי מספיק כסף כל חודש והנכסים לא הולכים לאיבוד..." אחרי מספר חודשים נחום אכן ביקש להתגרש, והגיע אליה עם הסכם גירושין. בשלב הזה היא כבר ידעה מי האישה האחרת. זה כבר לא היה סוד גדול, אבל גם לא ממש רלוונטי. זה רק הרגיז אותה שהוא מנהל את חייו כמו אחד שעושה מה שבא לו. בשעתו לא ממש ידעתי על ההסכם, כי ציפי לא שיתפה אותי, אבל בדיעבד נראה היה שהצעתו הייתה נדיבה., אך ציפי לא הסכימה לקבל אותה. לא משנה מה היו הנתונים היבשים, הם ראו את הדברים אחרת. נחום רצה להשאיר לה את הנכסים הפרטיים שהם צברו, וסכום משמעותי כמשכורת בכל חודש כדי שתוכל לחיות ברווחה עד סוף ימי חייה. הוא ביקש מנגד את עסקיו ונכסיו העסקיים. ציפי רצתה לחלק את כל הנכסים, לא שווה בשווה, אלא עם כמות אחוזים יותר ממנו, בטענה שמגיע לה פיצוי על ההתנהלות שלו במהלך השנים. זה יצר פערים משמעותיים ביניהם והפיצוץ לא אחר לבוא. לא רק שהם לא תקשרו יותר אחד עם השני, נחום החל לצמצם מכמות הכספים שהוא העביר לה עד כה. מאבק מתמשך ציפי לא הייתה מעדכנת אותי גם על זה אלמלא רצתה שאבדוק עבורה שוב שכל מה שמצאתי לה קודם אכן נשאר אותו דבר. לקח לי זמן להבין מה יוצר את הפערים ביניהם, וכשהבנתי, לא משנה כמה ניסיתי להסביר לה, היא סירבה להעמיק ולהבין. היא התייחסה לכל נכס מקרקעין שמצאנו, כאילו מחצית ממנו שלה, וזה לא ממש מדויק. מרבית הנכסים שמצאתי רשומים על שם חברות עסקיות. לנחום שותפים בחברה, מה שאומר שיש להם חלק בנכסים הללו. ובלי קשר, במידה ורוצים לממש נכס עסקי כלשהוא, זה עובר תהליך של מיסוי, מה שמקטין משמעותית את הערך הכספי הראשוני שלו. ציפי סירבה להבין את זה והיא התייחסה לזה אחרת. היא ניהלה את המלחמה שלה נגדו בכל חזית שעורכי הדין שלה יעצו לה לעשות. לא סתם נאמר שבכל מלחמה יש רק מפסידים, ובעיני אחד המרכיבים המשמעותיים בכל מאבק הוא הזמן. המאבק של ציפי נמשך יותר מדי זמן. הוא נמרח על פני מספר שנים. היא הסבירה לי שהיא צודקת במאבק הזה, והיא סך הכל נלחמת על מה שמגיע לה, ופוליסת הביטוח שלה הם הנכסים שמצאתי. אני חשבתי אחרת. מעבר לזה שהיא סירבה להבין את המציאות הפשוטה, כיצד שווי הנכסים עצמם בסופו של דבר הם לא כמו שהיא מאמינה, הרי שלהשאיר את הדברים כמו שהם כל כך הרבה זמן היא פעולה לא נכונה. זה מצב של סכנה, כי נחום לא ישקוט על שמריו ובטוח ינסה לעשות משהו. אני משוכנע שהוא לא שבע רצון מזה שציפי לא מוכנה להגיע איתו להסכם. "הוא לא יעז" ענתה לי "העבודה זה הדבר הכי חשוב לו בעולם". היא התכוונה שהוא לא יעשה משהו שיפגע בעסקים שלו. האמת, שאחד החששות שלי היו שהוא יפיל את החברה. לבסוף, פשרה הפגישה הבאה שלי איתה הפתיעה אותי אחרי שנים שלא שמעתי ממנה. מסתבר שנחום המשיך להפעיל את עסקיו כרגיל אבל בצעדיו המשפטיים הוא הציג חובות עסקיים של 14 מיליון שקל. מה שפחות או יותר מבטל את ערך הנכסים במידה ומוכרים אותם. זה לקח לו מספר שנים לעשות את זה, והזמן נתן לו את הפנאי לעשות זאת בצורה עקבית ויסודית. ציפי הייתה משוכנעת שאלו חובות פיקטיביים, שנועדו אך ורק כדי לגרום לה להתפשר. שהבעיה היא שכרגע צריך להוכיח את זה. זאת הסיבה שפנתה אלי שוב. כשהיא הבינה את היקף החקירה הנדרש ומה זה ידרוש ממנה מבחינת כספית, היא ויתרה והתפשרה על הרבה פחות ממה שנחום הציע לה בהתחלה. הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.