"אלינור אוליפנט ממש בסדר" מאת גייל האנימן הוא רומן הכובש את הלב, מצחיק, מעציב ובעיקר אנושי. כאשר מישהו שואל לשלומה של אלינור אוליפנט בת ה-30 שעובדת כפקידת חשבונות, התשובה שלה במאה אחוז מהמקרים היא 'בסדר'. אומנם יש כאלה שבוהים בצלקות שעל פניה, אבל היא יודעת שעל הצלקות שהיא נושאת בתוכה אנשים מעדיפים לא לשמוע. התשובה הלקונית שלה מסתירה ילדות קשה שעברה עליה במעבר ממשפחת אומנה אחת לשנייה ובהתעללות קשה לה היתה קורבן מצד חבר לחיים. כל עוד היא שומרת על השגרה שלה, היא מסתדרת; מגיעה למשרד בכל בוקר בשמונה וחצי, פותרת את התשבץ היומי בהפסקת הצהריים ויוצאת בחזרה לדירתה בחמש וחצי בערב. השגרה היומיומית הזאת מופרת כשהיא פוגשת את ריימונד, עובד חדש בחברה. הם צועדים יחד לתחנת האוטובוס ובדרך נתקלים באיש מבוגר שאיבד את הכרתו. הם מגישים לו עזרה ובהמשך מתיידדים איתו ובני משפחתו. מאותו רגע שגרת חייה הולכת ונסדקת, והיא נקלעת לשלל מצבים שמעוררים בה אי נוחות; ביקור בבית חולים, מסיבת יום הולדת משפחתית, ואפילו תור למספרה אופנתית. קוד ההתנהגות במצבים האלה אולי נראה בבירור לאנשים אחרים, אך לא לאלינור. (מאנגלית: הדסה הנדלר, הוצאת כתר, 350 עמודים) 