"זמן תום" מאת גליה שדה, מציג את סיפורה של תמר בת 42, אם חד הורית שמתקשה להתמודד עם המיניות המתפתחת של תום בתה המתבגרת בת ה- 16. העלילה מתרחשת במהלך סופשבוע, שבו החבר של בתה ישן בביתן, תמר שוכבת במיטה בביתה, שומעת את בתה וחברה בחדר הסמוך ומשחזרת בעיני רוחה התרחשויות שונות עם גברים בעברה. היא שבה בזיכרונה אל ימי עלומיה ויוצאת למסע מסעיר ורווי תחושות ויצרים לעבר התבגרות נפשית ומינית. משחזרת נקודות ציון משמעותיות בהיסטוריה המינית שלה עם גברים מגיל הנעורים ועד היום, נעה לסירוגין בין העבר להווה, מעלה תהיות ולבסוף אף גוזרת תובנות לגבי העתיד. הטיול במחוזות העבר מפגיש אותה עם השאלה "מי אני" כאישה, כאם וכאינדיבידואל בעל נוכחות ברורה בעולם. תהליך סבוך זה שוזר בתוכו יחסים בין-אישיים מורכבים וחוויות מיניות יוצאות דופן הנוגעות בגבול הדק שבין אהבה, כמיהה, ניצול ושליטה. לצד כל אלה פועמת הדינמיקה העוצמתית והבלתי מתפשרת של זרם החיים. שדה, פסיכותרפיסטית במקצועה, חושפת דילמות אתיות שנוגעות במערכות יחסים אסורות, שאלות בדבר גבולות האני בתוך אינטימיות ומגע מתמשך עם הכמיהה המהדהדת תמיד לעצור את מטוטלת הזמן ולחשב מסלול מחדש. (הוצאת ספרי ניב, 335 עמודים) 