מר למפל, המורה המיתולוגי של מקס ומוריץ ביצירתו האלמותית של וילהלם בוש, הוא גיבורו השלישי של גדעון הרן, יוצרם של מר עכבר ואליזבטה שנחשפנו אליהם בספרו הקודם וזכו להצלחה רבה. זהו ספר שני בטרילוגיה שבורא הרן על גיבורי ילדות צדדיים, שהוא משתהה עליהם וחושף את עולמם ופנימיותם האינסופית בכוח דמיונו הפראי. גם בנובלה זו בונה הרן נדבך חדש על פני נדבך קיים השאוב מעולם הילדות המוקדמת כבסיס להמצאה ולקלקול. דמות המורה השמרן, האדוק, הצבוע, מתגלגלת מן הגרמנית אל העברית ומפני השטח הילדותיים אל מרחביה העמוקים. למפל של הרן הוא חולם מיוסר, העסוק בחשבון נפש בלתי נגמר וברצון להגשים סופסוף תשוקות אמנותיות וארוטיות שהשנים המיתו. יכולת הסיפור המקורית של הרן מתגלה שוב כפלנטה נפרדת, ייחודית מאין כמותה, של מחשבה, אסוציאציה ובריאה יש־מאין. ושוב מככבת בחזית וברקע המוסיקה כמנוע מופלא לכל זה, אך לא רק בזכות יצירותיהם של בריטן, שוסטקוביץ ועוד המשתרבבות פנימה, אלא, ובמיוחד, בזכות המוזיקה החדשה שיוצר הרן בכוח התחביר יוצא הדופן שלו שעולה כאן שלב. 
תגובות