מי ליאור
חייה של חלי ראובן ידעו עליות ומורדות שאיימו על המשך קיומה. רגע לפני שנפלה אל תהום הנשייה והתרסקה, מצאה פורקן בכתיבת שירים ופרסומם. המשובים החיוביים הוו עבורה כמוסת פלא. חלי שהפכה מאישה אלמונית לאישה מבוקשת, החלה את דרכה הבימתית לאחר שהוזמנה על ידי אישה אלמונית להופיע בערב סגור בביתה ולקרוא משיריה אליהם התוודעה, סיפרה לנשים שגדשו את אודיטוריום היכל התרבות לאחרונה: "מתוך מבוכה ובלבול חשתי רעד וחולשה בכל גופי, לבסוף אזרתי אומץ והשבתי בחיוב" מאז כאמור, דרך כוכבה, ועמו שבה בריאותה לאיתנה: "הבנתי שהמוטיבציה והריצה אחרי השלמות וההישגים ריסקו את כח עמידתי עד דק". במנעד קולה הרך ובתווים מיוחדים, מתנגן סיפורה בגילוי לב, על הכאבים ששיתקו את גופה, הבכי האינסופי והכתיבה בדממת הלילות החרישיים, שכל אחד מהם רשם סיפור קטן מרתק מחייה. באחד מאותם לילות טרוטי שינה וגעגוע לסבתה, נולד שירה המרגש "במטבח של הסודות" - "לסבתא שלי הייתה מטפחת שידעה לברך, הייתה לה מטפחת שדיברה בלילות עם אליהו הנביא, מטפחת שעשתה לה מלמולי מילים בפה, מטפחת שלקחה את התפילות שלה בדואר שליחים לאלוהים...לסבתא שלי היתה מטפחת ומתחתיה ראש פתוח, מטפחת שהורידה עלינו משב של תקווה. בבקרים הייתה לובשת את החולין ויוצאת לסחור קרטונים, עם מי שטען שיש לו ביצים, ולה – תמיד היה יותר... לסבתא שלי היתה מטפחת של לוחמות רכות, סבתא שלי הייתה פמיניסטית מזרחית, שנמצאת רוב היום במטבח, היה לה בבית ארון צר ולבן, הכל היה בו "בארון של הג'רבי", בכל מדף היה מונח חלק מהלב שלה,הארון הזה היה נפתח ונסגר כל היום – מנגן מנגינה של בית מלא, במטבח של סבתא שלי, בין הסירים עמדו הנשים ורחצו כלים וסודות,ואני, ילדה עם שמן מזרחי על ראשי לוקחת קציצה רותחת, שרק נולדה, מהמחבת, ומקשיבה לרזי העולם כולו. שם, במטבח - נשבעתי לגלות את הלחשים לכל הנשים בעולם,כשאגדל...עד היום, יש בי געגוע לארון של הג'רבי, למטבח של הסודות ולמטפחת החוכמה של הכוהנת שלנו". בין ההקראות והשירים המולחנים שלה, נשזרו שירים מרוח הימים האלה, "מבית אבא", כמו שיר למעלות בעיבוד מיוחד שאותו ביצעה הזמרת עדי בכר ופיוטים נוספים מן המקורות. מנהלת המשרד למעמד הנשים ושוויון מגדרי איריס כגן, אשר פתחה את האירוע קראה את אחד משיריה של ראובן: "היי מתקנת את לשונך, בתי, לא כי משהו בך שבור או מקולקל, אלא בשביל להגביה עוד מעצמך, ולמעלה מזה, היי מתקנת את לשונך בתי, ויבוא כל הטוב ויעטוף אותך לבלי הכר"... והטעימה כי שירה של חלי ראובן מעניק לנו ציווי אימהי ותזכורת לכך שיש לנו קול, והדיוק בשימוש בקול הזה משפיע על מה שקורה לנו... : "כי גלי הפמיניזם ההולכים ומתעצמים יחד עם הרשת החברתית מאפשרים לכל אישה בכל הגדרה עצמית שהיא להשמיע קול ולהתערב בשיח הציבורי, חסמים מסורתיים ועוד ועוד, בלב הקושי שוכנת ההזדמנות היכן שהחשיפה חושפת אותנו לתגובות קשות היא מאפשרת לנו גם ליצור קהילה". מחזיקת תיק קידום מעמד האשה ושוויון מגדרי במועצת העיר, לימור גור, ברכה את הנשים ואת המשוררת ברוכת הכישרון על שיריה המחזקים ומעוררי ההשראה בנשים ובכלל. גור, ציינה כי במסגרת תפקידה היא נלחמת להשגת צדק ושוויון מגדרי, מתוך שהיא רואה בו שליחות גדולה ויעד חשוב מאד כמותו. בסייפא לדברים קראה לנשים לפנות אליה בכל סוגיה הנוגעת לתחום עיסוקה למענם.
