דף הבית / עמוד הבית ראשי / רחובות: התחדשות עירונית דרך עיני הדיירים

רחובות: התחדשות עירונית דרך עיני הדיירים


מתחם גבריאלוב בשכונת קריית משה צפוי להיות הראשון בתהליך ההתחדשות העירונית הקורם עור וגידים.
חברי הנציגות מספרים על הדרך שעברו ועל חלום הדירה החדשה המתקרב

מתחם גבריאלוב בשכונת קריית משה. צילום: רונן דמארי
מתחם גבריאלוב בשכונת קריית משה. צילום: רונן דמארי

 

כאשר הדחפורים הראשונים יעלו על הקרקע בשכונת קריית משה ברחובות זה יקרה קרוב לודאי במתחם גבריאלוב 144. במתחם הממוקם בקצה המזרחי של השכונה ניצב בניין בן שלוש קומות ובו 30 דירות הפרוסות על פני חמש כניסות. לאחרונה בחרו הדיירים חברה יזמית שאמורה להוציא את הפרויקט לפועל מיד לאחר חתימת הסכם הגג והפכו בכך להיות אחד הבניינים הראשונים בשכונה שמגיע לנקודת הציון המשמעותית הזו. בריאיון ל"גל גפן" מספרים חברי הנציגות ציונה קדוש ומאור שני על הדרך הארוכה שעברו ועל החלום לדירה חדשה שהולך ומתקרב.

קדוש המתגוררת בבניין מזה עשור, הפכה מהר מאוד לכתובת עבור הדיירים האחרים שזיהו את האכפתיות הרבה שלה ואת הרצון לשפר את איכות החיים בבניין הותיק. לפני שנים, כאשר גורמים מפוקפקים הגיעו לבתי הדיירים וביקשו לשכנע אותם לחתום על ביצוע הפרויקט, הם נתקלו בחומה בצורה והופנו אחר כבוד לקדוש. בדיעבד, הסתבר כי האחדות ושיתוף הפעולה של בעלי הדירות במתחם הציבו אותם בעמדת זינוק מצוינת במימוש הפרויקט כאשר על פי כל התחזיות הם יזכו להיות הבניין הראשון בשכונה שנהרס לטובת עתיד טוב הרבה יותר.

קדוש מספרת: "מאז שהגעתי לפה כל הבניין היה מאוד מוזנח, מאחר ואני לא אוהבת לראות את הדברים האלו התחלתי לקחת יוזמה. קודם כל טיפלתי בשיבר הראשי של המים ודאגתי להפסיק חיובים מיותרים על צריכה משותפת כאשר כלל לא היו כאן גינות. השיבר הוחלף ואני הפכתי להיות הועד הלא רשמי של הבניין. בכל פיצוץ היו מתקשרים אליי ומבקשים עזרה, כשהייתה סתימה הייתי מביאה ביובית וגובה כסף מכולם. לאט לאט זכיתי באמון של בעלי הדירות. כשהגעתי לא היה אור בחדר מדרגות, עכשיו המצב השתפר. בעלי הדירות יודעים שלא אעשה משהו נגדם, הכל לטובת כל הבניין".

כיצד נכנסת לתהליך ההתחדשות העירונית?

"אני נמצאת בתוך התהליך כבר חמש שנים. נטלתי חלק באסיפות ובקורסים ולמדתי הרבה על הנושא המורכב הזה גם לפני הקמת המנהלת וגם לאחר מכן. כשנציגי היזמים התחילו להסתער על כל הבניינים בשכונה, בבניין שלנו כולם היו אומרים להם 'לכו תשאלו את ציונה, היא אחראית'. למעשה זהו הבניין היחיד בשכונה שאין עליו חתימות ליזמים אחרים. במקביל המשכתי לעבור קורסים עם הפעילים בנושא וכשהגיע השלב לבחור נציגות, אצלנו לא הייתה בעיה כי כולם הכירו אותי וידעו שמגיעים אליי. כדי שנהיה קבוצה צירפתי אליי עוד כמה בעלי דירות שמגיעים עם ידע מקצועי בענף הנדל"ן – יש לנו מתווך, שיפוצניק, מנהל פרויקטים וכך ידענו בדיוק מה לדרוש מהיזמים. בנוסף הבן שלי הוא עו"ד בתחום המקרקעין והוא עבר על כל מסמך שקיבלתי. לא הרשיתי לאף דייר לחתום עד שהבן שלי קרא ואישר וכך התקדמנו".

מה עושים במקרה של בעלי דירות שמתנגדים לפרויקט?

"אצלנו אני יכולה לומר ש-80 אחוז מהבניין בעד הפרויקט באופן מובהק. מבין ה -20 אחוזים הנותרים יש אולי 2-3 דיירים שלא מעוניינים בפרויקט כי הדירה בה הם מתגוררים לא רשומה על שמם – ככל הנראה הם קיבלו אותה בירושה ולא רוצים לחלוק אותה עם המשפחה. אתם יש לנו בעיה כרגע, אבל מקווה שנצליח לפתור את העניין בעזרת עו"ד. אם לא, ניאלץ ללכת לבית המשפט".

איך החלטתם על בחירת היזם?

"לאחר שנבחרה נציגות לבניין, בחרנו עו"ד על פי הפרוטוקול ולאחר מכן היו לנו מספר פגישות בהן עשינו טיוטה של המכרז שהופיע בה כל מה שאנחנו מבקשים ושלחנו אותה ליזמים. מבין השבעה שענו לנו, צמצמנו לחמישה, לשלושה ולבסוף בחרנו את היזם בהצבעה משותפת במשרד של עורך הדין, בחרנו את היזם שנתן לנו את רוב מה שביקשנו. נכון להיום כבר עשינו מכרז למפקח בנייה שיהיה צמוד אלינו בתהליך, עשינו מפרט טכני של הדירה ועכשיו אנחנו מחכים לטיוטות החוזה עם היזם הנבחר".

 עד כמה קשה להמשיך להתגורר בבניין במצב הקיים שלו?

"המצב באמת בלתי נסבל – כמעט בכל חודשיים יש לנו סתימות בביוב, הביוב מתפורר הכל רקוב כאן. בנוסף, אין לנו מקלט וכשהיו אזעקות לא היה לנו לאן ללכת. גם חדר המדרגות שלנו לא בטיחותי ועד שנגיע למתנ"ס יכולים ליפול חלילה לא מעט טילים. יש לי שכנה שבכל פעם שנשמעה אזעקת צבע אדום היא הייתה יורדת אליי ודופקת לי בדלת כאילו שאני אציל אותה. המצב הזה חייב להשתנות. לשכונה יש פוטנציאל וזה יבוא לידי ביטוי בפרויקט. אני אומרת שהדרך ארוכה, אבל יש אור בקצה המנהרה".

האחדות של בעלי הדירות בבניין שלכם סייעה להתקדמות התהליך?

"מאוד. אני יודעת שישנם בניינים שבהם הדיירים חתמו לנציגים של יזמים שונים ואת החתימות והערות האזהרה שהגיעו בעקבותיהן קשה מאוד לבטל. אני חושבת שהמדינה תצטרך להתערב כדי לפתור את התסבוכת הזו. אם היא לא תעזור כל הפרויקט יכול חלילה להיתקע".

 איזה מסר תרצי להעביר לבעלי דירות בבניינים אחרים?

"צריך שלבעלי הדירות תהיה אמונה בנציגות שלהם, שייתנו לה יד וחופש פעולה. לנו לא הפריעו כי הדיירים ידעו הכל, שיתפתי אותם במה שעשיתי, עדכנתי אותם אחרי כל מפגש. השקיפות מאוד חשובה".

 

"זה תהליך מורכב, אנשים הבשילו לתוך העניין הזה"

 

גם מאור שני לא חשב שייצג את בעלי הדירות כשעבר להתגורר בבניין, אולם העובדה שהוא מגיע מרקע בתחום הנדל"ן והאכפתיות שגילה, הובילה אותו לכהן בנציגות: "אני מתמצא בתחום הנדל"ן ולמדתי את הנושא יש לי תעודת מתווך. קפצתי לוואקום כי לא הרגשתי שיש מישהו שמבין את הנושא הזה כמו שצריך ולמזלנו גיליתי חברי ועד ממש טובים בעיקר ציונה שהיא מאוד אכפתית ודחפה את העניין קדימה".

כמתווך, כיצד אתה מעריך את שכונת קריית משה?

"מבחינת המיקום הגיאוגרפי יש לשכונה פוטנציאל אדיר – היא יושבת על כביש 411 שמתחבר בשתי קצוות של כביש 431, אין ספק שמערב רחובות הוא העתיד, שלא יהיה ספק עם העניין הזה. רוב הרזרבות הטובות של האדמה ברחובות נמצאות פה, קרבה ליציאה לתל אביב לדרום ולצפון ולפי התוכניות שראיתי זה הולך לכיוון טוב".

איך שכנעתם את בעלי הדירות לתת הסכמה לפרויקט?

"זה תהליך מורכב, האנשים הבשילו לתוך העניין הזה. כמובן שבהתחלה היה חוסר אמון אבל אנחנו אנשים שמבינים, ידענו לפגוש את בעלי הדירות כשהם בדרך לזרוק את הזבל, או כשהם מעשנים סיגריה למטה ולהסביר להם את היתרונות. אני חושב שהמצב הביטחוני היה אלמנט מאוד חשוב בהסכמה שלהם, כי זה לא רק שאין לנו ממ"דים, אין גם מקלט ציבורי שאנחנו יכולים להיכנס אליו בשעת חירום. כשהיו אזעקות בסבבים משמעותיים לא היה לנו לאן לברוח. בנוסף, גם התשתיות לא נראות הכי טוב ואסור לשכוח את החשש מרעידת אדמה שיכולה להתרחש בישראל – הבניינים כאן לא ישרדו אותה.

ומה לגבי בעלי דירות שבכל זאת מתנגדים?

"בבניין שלנו יש רוב שהוא בעד הפרויקט. היו התנגדויות של אנשים שלא הבינו את התהליך עד הסוף וכשהוסבר להם הם הסכימו. ההתנגדויות שנותרו הם בעיקר מצד בעלי דירות מבוגרים שמאוד קשה להם לעשות שינוי וקשה להם עם המעברים. הם יצטרכו לעבור לשכירות ולאחר מכן לחזור לכאן אז קשה להם מאוד מהתהליך. ויש גם כאלו שלא רוצים את הפרויקט בגלל ענייני ירושות אבל גם זה מטופל. בסך הכל המתחם שלנו נמצא במצב טוב – פתרנו גם את כל הבעיות הכלכליות של הפרויקט, ההתייקרות של הארנונה וההחזקה השוטפת של הבניין החדש, כך מבחינת הבניין אין חסמים. החסם היחידי שעומד לפנינו כרגע זה הנושא של הסכם הגג".

מה אתה יכול לספר על תהליך בחירת היזם?

"אתה צריך לסמוך על עורך הדין שלך, אבל בעיקר למצוא יזם עם איתנות כלכלית. אנחנו בחרנו יזם עם ערבויות, בטוחות לדיירים לתהליך הבנייה, בנק מלווה. בטוחות זה הליבה של העניין להבטיח שבסוף התהליך נקבל דירות רשומות בטאבו. חשוב גם לדעת איזה מנופים יש לנו כלפי החברה היזמית, אנחנו עדיין בסוג של התמחרות סופית של כמה מטרים נקבל אבל כבר סגרנו את הסטנדרט ואנחנו בניסוח הסכם. יש עדיין תהליך שייקח עוד בערך חמש שנים – שנתיים לאישור התוכניות ושלוש שנים של בנייה, אבל אני חושב שבקצה התהליך הזה קריית משה הולכת להיות מקום טוב".

אלו תגובות אתם מקבלים מבניינים אחרים בשכונה? ההתקדמות שלכם מדרבנת אותם?

"אנחנו נמצאים במקום מאוד בולט בשכונה ואין לנו חסמים, אנחנו נהיה הבניין הראשון שייבנה וכשאנשים יראו מול הפנים שלהם פרויקט חדש אני משוכנע שדברים יזוזו מהר יותר גם אצלהם. כשרק יהרסו את הבניין שלנו כל השכונה תתחיל להזדרז והיזמים יבינו שיש כאן הזדמנות וכסף גדול, לא רק הדיירים. חשוב להבין שאף אחד לא עושה לנו טובה הפרויקט יעלה את קרנה של השכונה של ושל העיר וכולם ירוויחו ממנו. זו הזדמנות פז לכולם ואני משוכנע שנהיה סיפור הצלחה בעיקר מבחינה אנושית".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

מתנדבים אמא תינוק חילוץ צילום ידידים סיוע בדרכים

חולון: תינוק ננעל ברכב ברחוב חנקין