דף הבית / עמוד הבית ראשי / ראשל"צ: לכבוד יום העסקים הקטנים, חזרנו לחנות שפתחה דלתות ב-1968!

ראשל"צ: לכבוד יום העסקים הקטנים, חזרנו לחנות שפתחה דלתות ב-1968!

רבקה ויצחק טופורובסקי פתחו את החנות המיתולוגית "תכשיטי שי" ב-1968. בראיון מיוחד מספרת רבקה על פתיחת החנות ברחוב הרצל, המעבר לרחוב רוטשילד ומה מרגש אותה

רבקה, יצחק ושלי בחנות המיתולוגית בהרצל
רבקה, יצחק ושלי בחנות המיתולוגית בהרצל

חנות התכשיטים "תכשיטי שי" היא אחד מבתי העסק המוכרים בראשון לציון. החנות הוקמה על ידי רבקה ויצחק טופורובסקי (נצר למייסדי העיר -ר.ד) בסוף שנת 1968 ומאז לא סגרה את שעריה. במשך למעלה מחמישים שנה החנות שירתה דורות של לקוחות שחסכו שקל לשקל על מנת להתחדש בתכשיט מיוחד לרגל אירוע משפחתי משמח. לפני מספר חודשים עברה החנות מרחוב הרצל לרחוב רוטשילד ושם זכתה לשמה העדכני "שי תכשיטים".


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "גל גפן" Joffe.dana@gmail.com


לבני הזוג ארבעה ילדים: משה, בעז (ח"כ ממפלגת יש עתיד) שלי, טלי ז"ל הבת הבכורה נהרגה בתאונת דרכים בהיותה בת 14 וחצי.

נכון להיום מנהלת את החנות בתם של בני הזוג טופורובסקי, שלי, שממשיכה להעניק שירות בחיוך ולשמור על המוניטין יוצא הדופן.

בריאיון ל"גל גפן" מספרת רבקה על הדרך הארוכה שעשתה החנות, על החיבוק האמיץ שזכתה לקבל מתושבי העיר לאורך השנים ומנסה לספק תשובות אודות סוד הצלחתה: "העסק נפתח בסוף שנת 1968 הייתי בת 20 וחצי ועבדתי כמורה והחלטתי לפתוח חנות". היא נזכרת "בעלי היה סטודנט באותם ימים והחלטנו שמכונית לא תביא לנו עוד מכונית אבל עסק יביא לנו עוד מכונית ואז פתחנו את החנות. למעשה שיחקנו בלמכור ולקנות לא היה לי שום עניין של לעשות כסף, רציתי רק לעבוד ולהרוויח זה היה מאוד נאיבי. לימדתי במקביל תוך כדי העבודה במשך שלוש שנים נוספות עד שהחלטתי לעזוב את תחום ההוראה".

מה את יכולה לספר על פתיחת החנות?

"העסק נפתח ברחוב הרצל וזו הייתה החנות הראשונה שהשקיעה ארכיטקטורה בחנות כל החנויות היו מדפי ברזל ואנחנו השקענו במדפי עץ וויטרינה יפה וזה היה מאוד שונה בראשון לציון של אותם ימים. כשאני פתחתי חנות בראשון הייתה רק עוד חנות אחת בסגנון הזה, לא היו קניונים, המיקום שלנו היה המיקום הכי טוב ברחוב ראשי והכביש לא היה מחולק – הוא היה רחב ויכלו לחנות מול החנותה הייתה גם תחנה מרכזית קרובה. אגב, במרוצת השנים המיקום הפך להיות רק מוניטין. אנשים בראשון החדשה לא הכירו את החנות כי הם פשוט לא הגיעו לאזור הזה עכשיו כשאנחנו ברחוב רוטשילד מגיעים אלינו לקוחות חדשים כל הזמן".

 

לא היה חשש לבצע השקעה כזו באותם ימים?

"אני חושבת שכשאני עובדת בחנות שאני מוכרת בה דברים יפים היא צריכה להיות יפה, זו נקודת הפתיחה שלי. אחרי מלחמת יום כיפור בעלי גם הצטרף לחנות, הוא למד צורפות והוא צורף בחסד. בהתחלה מכרנו גם כלי קרמיקה, רהיטים, מנורות ותמונות בחנות של ארבע על ארבע מטר מכרנו עולם ומלואו, ואל תשאל אותי איך, אני בעצמי לא יודעת איך הכל נכנס. כשבעלי נכנס לעסק מכרנו רק תכשיטים, ודאגתי שתמיד יהיו לי תכשיטים מיוחדים מחו"ל שאין בכל חנות ומאמנים שונים. מאוד אהבתי את הסגנון העתיק והייחודי של רבים מהתכשיטים שלנו".

 

איך נולד השם של החנות?

"למעשה זה שם נאיבי ביותר, לאף אחד מהילדים שלנו לא קוראים בשם הזה. היינו צעירים ומאחר וידענו ששי זו מתנה חשבנו שזה השם המתאים. אגב, לאחר מכן הרבה חנויות תכשיטים בארץ החליטו לקרוא לעצמם תכשיטי 'שי' למרות שאין להם ילד בשם הזה. אולי הם רצו לשחזר את ההצלחה".

 

מה את יכולה לספר על ההתפתחות על העסק?

"הוא הלך והתפתח ככל שחלפו השנים. החנות שקקה חיים, אני אהבתי את האנשים ואנשים אהבו להגיע אליי זה היה עסק שבנוי מאהבה, שמחתי להביא להם את מה שהם אוהבים ולקבל את הפידבקים בחזרה. אין לי מילים – עד היום אנחנו מקבלים הרבה מאוד פרגונים מלקוחות".

 

את חושבת שלחנות שלכם יש אופי שמייחד אותה?

"עם הזמן נפתחו הרבה מאוד חנויות תכשיטים שמוכרות בעיקר תכשיטי ייבוא. אנחנו עובדים היום הרבה מאוד על תכשיטים של שוק מקומי, על תוצרת עבודות יד, יש לנו בהחלט אופי. אנחנו מחזיקים מעצבים מהשורה הראשונה וגם הבת שלי בעצמה מעצבת שלמדה צורפות. בעידן של היום היא מתקנת כל תכשיט שבעבר לא היה ניתן לתקן. בעידן של היום אנחנו מחליפים זהב ישן בחדש יש תכשיטים שכבר לא משתמשים בהם, אז הבת שלי קונה אותם ועושה מהם תכשיט חדש. היא יכולה לעשות גם כסאות מזהב".

 

בשנת 2020 אנשים קונים יותר תכשיטים מבעבר?

"המחיר מאוד השתנה, הזהב היום נמצא בטופ שלו אבל אנשים קונים כדי לשמח את עצמם לימי הולדת ולשמחות ויש לקוחות שקונים בשביל הנפש. אני זוכרת שבתקופה שאחרי מלחמת יום כיפור היו מגיעות לכאן נשים שרצו לקנות לעצמן איזה תכשיט כדי לשמח את נשמתן ואת לבבן, זו הייתה פשוט תופעה. גם היום כשאנשים יושבים בבית בגלל הקורונה הם מגיעים אלינו כדי לשמח את עצמם".

בני המשפחה בחנות החדשה
בני המשפחה בחנות החדשה

 

 

עד כמה לתכשיטים יש ערך רגשי?

"מאוד. יש תכשיטים ישנים שחידשנו או שהעתקנו תכשיט של סבתא שהלך לאיבוד אתה יודע איזו התרגשות זה גרם לזו שקיבלה את התכשיט? ממש בדמעות. תחשוב שיש לך תמונה של התכשיט שסבתא ענדה ומישהו גנב אותו. בהחלט יש לתכשיטים ערך סנטימנטלי מאוד גבוה".

 

קורה שאת נתקלת בלקוחה שמכרת תכשיט לאמא שלה?

"בוודאי, יש לנו דורות של לקוחות. קורה שהסבתא, הבת והנכדות קונות אצלנו וחוזרות להתחדש בתכשיט חדש. לשמור על שם במשך כל כך הרבה שנים זה לא פשוט. היושר האמונה והשירות מוכיחים את עצמם. כל הכבוד לאנשים שנשארים נאמנים לחנות ומשמחים אותנו. הבת הגדולה שלי טלי ז"ל נהרגה בתאונת דרכים בגיל 14 וחצי, אנשים עד היום מגיעים וזוכרים אותה כי היא עזרה לי בחנות באותם ימים. זה באמת מאוד מרגש".

 

כשפתחת את החנות חלמת שהיא תמשיך לעבוד גם לאחר חמישים שנה?

"האמת היא בכלל לא חשבתי על זה, הייתי ילדה קטנה ושיחקתי בלקנות ולמכור וזה סחף אותי למקומות שלא תיארתי לעצמי. לא האמנתי שאעבוד כל כך הרבה שנים ואולי אם לא היינו עוברים למיקום החדש עוד הייתי ממשיכה לעבוד. כשסגרנו את החנות הישנה ראש העיר, רז קינסטליך, בא להיפרד מאיתנו ואנחנו מאוד הערכנו את זה. בכל זאת – זו החנות האורגינלית שלנו ולא ירשנו אותה. אנחנו פתחנו ואנחנו סגרנו אותה".

 

כאמור, את החנות מנהלת כיום הבת שלי ("אני בעצם דור ההמשך בחנות. ההורים כבר יוצאים לפנסיה ועוזרים לי כשצריך") שמספרת: "העסק הזה הוא יותר מעבודה בשבילי. זה מפעל חיים. אמא שלי פתחה את החנות כשהייתה עוד יותר צעירה ממני. בשתי ידיים היא הקימה עסק שעם הזמן דורות של אנשים הגיעו וקנו אצלנו. הסבתא והסבא, האישה והבעל, הילדים והנכדים. זה מאוד מרגש לראות איך האהבה לחנות עוברת מדור לדור ובעצם זה מרגיש שאנחנו מלווים משפחות לאורך כל הדרך, בשמחות, בחיי היומיום ובכלל.

זה זיכרון ילדות מאוד חזק אצלי, לראות איך האנשים מגיעים, כל אחד עם הסיפור שלו, הם קונים תכשיטים ואנחנו מקבלים במתנה סיפוריי חיים. מבחינתי זאת מתנה נפלאה".

 

מה את זוכרת משנות ילדותך אותן העברת בחנות?

"מאז שאני זוכרת את עצמי ישבתי על המדרגות של החנות וראיתי איך ההורים שלי מתנהגים מול האנשים וקיבלתי ערכים כמו היכולת להקשיב ולהכיל. כבוד, שירות ואמינות היו היסודות המרכיבים את החנות. למדתי לגדול להיות אדם יותר טוב בזכות החנות. אין שום ספק שהרבה ממה שאני היום, זה בזכות ההתנהלות בחנות והלמידה מהוריי ואני מודה להם יום יום על כך".

 

איך החנות מתמודדת עם משבר הקורונה?

"משבר הקורונה הביא עמו אתגרים חדשים, יש לי ילדה קטנה בבית שלולא עזרה שקיבלתי לא הייתי יכולה להמשיך לעבוד עד שהגן חזר לנוהל שיגרה. המון אנשים פחדו להגיע ועד היום מרגישים במיעוט האנשים ברחוב. אני מקווה שיימצא פתרון בו נפסיק להיות עם מסיכות ועם הפחד הזה שכל הזמן סביבנו. אני רוצה לחזור לראות חיוכים מאנשים".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל joffe.dana@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

ברז מים צילום רועי אסף

בת ים: העירייה תבדוק את חשבונות המים