n ראשל"צ: יו"ר מרחב ההסתדרות המיתולוגי פורש לאחר שלושה עשורים | גל גפן
דף הבית / ראשון-לציון / חדשות ראשון-לציון / ראשל"צ: יו"ר מרחב ההסתדרות המיתולוגי פורש לאחר שלושה עשורים

ראשל"צ: יו"ר מרחב ההסתדרות המיתולוגי פורש לאחר שלושה עשורים

זורי מזרחי מסכם כהונה של 30 שנה כיו"ר מרחב ראשל"צ בהסתדרות ומספר על התמורות שחלו בשוק העבודה, על שביתות שנמנעו ועל יחס אנושי שלעיתים מציל חיים

מזרחי מחוץ לבניין ההסתדרות במרחב, השבוע. צילום: רונן דמארי
מזרחי מחוץ לבניין ההסתדרות במרחב, השבוע. צילום: רונן דמארי

בסוף החודש ייצא זורי מזרחי מלשכת יו"ר מרחב ראשון לציון בהסתדרות בפעם האחרונה ויפרוש לגמלאות לאחר 50 שנות שירות ציבורי, מתוכן 30 שנה כיו"ר המרחב. במשך שלושה עשורים דלת לשכתו נותרה פתוחה באותה המידה הם עבור מנהלי חברות והן עבור עובדים זוטרים. את כולם הוא קיבל במאור פנים ובלבביות ולכולם העניק יחס שווה. ייתכן כי האנושיות הכה מאפיינת אותו סייעה לו להיבחר בכל פעם מחדש ולהתחבב על תושבים כה רבים בראשון לציון והסביבה. מזרחי היה אמור לסיים את תפקידו בעוד כשנה וחצי, אולם משבר הקורונה שזעזע את אמות הסיפים של המשק הישראלי, היווה זרז להחלטתו להודיע על פרישה. בריאיון ל"גל גפן" הוא מספר על התמורות שחלו בשוק העבודה במרוצת השנים, על הדגשים שהנחיל לעובדי ההסתדרות וגם כיצד הצליח למנוע התאבדות של עובד שהיה מוכן להידבר רק אתו כשחרב הפיטורים הונחה על צווארו.

"זו הייתה החלטה שלי לסיים את השירות" הוא מספר "הייתי יכול להמשיך עד לתום הקדנציה בעוד שנה וחצי אבל שני דברים הפריעו לי – ראשית משבר הקורונה שמנע ממני להיפגש עם ועדים ועם עובדים כפי שהייתי רגיל לעשות לאורך כל שנות כהונתי והפאן השני הוא שאתה לא יכול להישאר עד הדקה ה -90 וללכת, אתה צריך להוביל מישהו ולשמחתי בהנחייתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, מנהל האגף לאיגוד מקצועי דוד ראובן ימונה למ"מ יו"ר המרחב. זה יהיה מעבר חלק לטובת כל הצדדים. הודעתי לארנון שאני מבקש לסיים, אני לא יכול לומר שהוא שמח על כך אבל הוא קיבל וכיבד את בקשתי".

איך אתה רואה את השינויים בשוק העבודה מהרגע בו נכנסת לתפקיד ועד היום?

"בשנת 1990 כשנכנסתי לתפקיד היינו עובדים ארבעה ימים בשבוע מפוצל, בגלל שלא היו פלאפונים ואינטרנט והתקשורת הייתה שונה, אנשים יותר הגיעו פיזית לבניין ההסתדרות מה שהיום פחות קורה. אני צופה שבגלל הקורונה המספר הזה יתמעט עוד יותר ואנשים ישתמשו יותר באמצעים דיגיטליים ובאינטרנט אני צופה שתחום העבודה מהבית יתפוס תאוצה וזה נראה כבר היום שחלק מאמצים את הגישה הזו. עם זאת תמיד יישארו המקצועות המסורתיים שלא ניתן לעבוד בהם מהבית, אבל יש בהחלט שינוי בתפיסה הזו".

עד כמה חשובה התאגדות של עובדים במציאות התעסוקה הנוכחית?

"תראה מה קרה לעובדים מאורגנים לעומת עובדים שאינם מאורגנים במשבר הקורונה – לעובדי המדינה והרשויות המקומיות ההסתדרות דאגה להסדר מיוחד שבו הם מקבלים פיצוי על ימי המחלה והבידוד. לעומת זאת עובדים במגזר הפרטי מגיעים אלינו ומספרים שהמעסיקים מהתלים בהם, משחקים בהם, רוצים לפטר אותם וכל מיני שיטות של העסקה שמקומם לא יכירם בחברה מתוקנת בטח לא בתקופת הקורונה. עובדים שהתאגדו מצאו עצמם בטוחים תחת המטריה של ההסתדרות וכשיש להם בעיה מסוימת הם ידעו למי לפנות, הם ידעו שיש להם כתובת ואז אתה יכול לפנות למעסיק ולומר לו 'יש לך צו הרחבה או הסכם קיבוצי כזה או אחר'. יש נציג, יש מי שדואג לך והמעסיק לא יכול להגיד 'ביררתי, זה בסדר'. יש גם קשר ישיר עם ההנהלות וזה פותר הרבה מאוד בעיות".

אלו הישגים בולטים אתה יכול למנות לאחר שלושה עשורים בתפקיד?

אם תבקש מהנהלת ההסתדרות לתת לך שלושה מרחבים מובילים בכל תחום שהוא, מרחב ראשון לציון יהיה אחד מהם. – בחדשנות, בבניית מוצרים חדשים לחברי הסתדרות, בפעילות עבור הגמלאים. אני לא יודע אם יש מרחב אחר בארץ עם מכללה – לנו יש מכללה באברוצקי בה לומדים 1,800 עובדים לגמול השתלמות, את המודל של הגמלאים שבנינו כאן אין באף מקום בארץ במספרים כאלו וברמה כזו. אני שמח שזה מועתק ונעשה לאט לאט גם במרחבים אחרים. בנוסף אם במשך 30 שנה פרצו במרחב בסך הכל שתי שביתות אז סימן שהצלחנו מעל ומעבר במערכת יחסי העבודה בזכות יו"ר האיגוד המקצועי, העובדים. תמיד רצינו להיות עם הועדים והעובדים ולא לקבל מידע ממסלול עוקף וזה הוכיח את עצמו. במקום שתהיה זירת התגוששות תהיה זירה לשיתוף פעולה בין כלל הגורמים. הגענו למסקנה שאם אתה הולך לסכסוך מסוים אז תלך להידברות ואם זה לא מצליח תלך להידברות נוספת ותנצל אותה עד תום. זה עדיף על פני שביתה כי השביתה הטובה ביותר היא זו שהצלחת למנוע".

ספר על אירוע יוצא דופן שנחקק בזיכרונך

"לפני שנים, באחד ממקומות העבודה הממשלתיים היה סיפור מאוד קשה בו אחד העובדים ראה את שמו ברשימת המועמדים לפיטורים. הוא פנה לועד העובדים וזה אמר לו 'כדי להוציא אותך מהרשימה אני צריך להכניס מישהו אחר במקומך, אין לי מה לעשות'. הוא פנה להנהלה אבל אף אחד לא יכל לעזור לו. יום אחד קיבלתי טלפון דחוף מהמשטרה והתבקשתי להגיע בדחיפות לאותו מקום עבודה. מסתבר שאותו עובד עלה על הגג ואיים לקפוץ. ניסו לשכנע אותו לרדת אבל הוא הודיע שהוא לא מאמין לאף אחד ושהוא יהיה מוכן לדבר רק עם זורי. כשצוות המשטרה אמר לי אל תעלה למעלה, הוא יכול לקחת אותך כבן ערובה אני עמדתי על מדרגות עליית הגג ואמרתי לאותו עובד 'בוא, אני רוצה לדבר אתך למטה. קודם כל תרד'. והוא ירד איתי כי הוא סמך עליי ובסופו של דבר נמצא עבורו פתרון. כשאתה משמש כתובת אמיתית נכונה ואמינה זה הסיפוק שלך. אני הרי לא מקבל על זה בונוס או על זה שהשגנו לעובדי היקב פיצויים מוגדלים, זה חלק מהתפקיד. זה נראה קצת קיצוני שמישהו רואה בך את האדם היחידי שבזכותו הוא מוכן לרדת מהגג, אבל אתה הופך להיות כתובת אמינה וזה מבחינתי אומר הכל".

איזו עצה או מסר תשאיר לעובדים במרחב?

" במשך עשרות שנים מה שהנחלתי לעובדים שלי זה לדבר עם העובדים ולא אל העובדים. זה היה הלוגו שלי כשנכנסתי לעבודה לפני 30 שנה, איגוד מקצועי לא עושים בפקס ולא באינטרנט יחסי עבודה בונים בשיחות בלתי אמצעיות, המימד האנושי הוא החשוב יותר מכל. בנוסף הדגשתי תמיד שיש להיות עם העובדים בעת מצוקה ובעת רווחה. אם תהיה אתם בעת משבר הם יקראו לך כשיש להם מסיבה. אחד הדברים שעשה אותי מי שאני הוא שאני לא קבעתי עם מנהלים, אלא פשוט הייתי נכנס לרכב נוחת במפעל ומסתובב בין העובדים. הם תמיד יכלו לפנות אלינו עם כל בעיה כשהפכנו לכתובת אמינה עבורם".

מה אתה מתכוון לעשות אחרי הפרישה?

"למדתי בבית ספר מקצועי נגרות, לאחר מכן השלמתי לימודים בבית ספר ערב לנערים עובדים ולמדתי מדעי החברה והרוח, מינהל עסקים וניהול בכיר אבל החיידק הזה שנקרא עבודות נגרות נשאר בי. אני אוהב לעבוד עם עץ ובעיקר לשפץ דברים ישנים. אני מתכוון להקדיש חלק מהזמן הפנוי שייווצר לי עבור התחביב הזה. אני מסיים תפקיד מורכב שלא מסתיים כשאתה הולך הבייתה מדי יום כי לפעמים כשאתה בוחר עגבניות בסופר מגיע אליך מישהו עם שאלה או בקשה ואפילו כשהייתי בסין יצא פתאום מישהו מהמעלית וביקש עזרה בעניין אישי. כשאתה איש ציבור בישראל אתה 24/7 בתפקיד. יכול להיות שזה יחסר לי קצת, אבל נתרגל".

לפני שאנחנו נפרדים, מזרחי מבקש להודות למספר אנשים שעיצבו את חייו: "אני צריך להודות למספר גורמים על פי הסדר הכרנולוגי שהופיעו בחיי – ראשית ההורים שלי שאני מתכוון לעלות לקברותיהם לאחר שאפרוש כדי להודות להם. היה לי אבא שהיה איש אצ"ל, ישר כמו סרגל ואמא עם חוכמת חיים, אני מניח שספגתי מהם ערכים שהובילו אותי לאורך הדרך. לזכי ניסים ששימש כמזכיר מועצת הפועלים לפניי – הוא היה לי מדריך, חונך ומורה. מעין אבא רוחני ואח גדול שליווה אותי בתחילת דרכי. הוא הכניס אותי לעבודה כאן, הוא הציע לי את התפקיד הראשון שלי בנוער העובד ובהמשך השאיר לי מועצת פועלים מסודרת מאורגנת ומאוזנת. תודה לאל דוד המחליף שלי יקבל אותו דבר. אני רוצה להודות לאתי אשתי – אשה שלא מאפשרת לבעלה את החופש שהוא זקוק לו בעבודה ציבורית הוא ייכשל. אם היא לא מודעת לכך שאתה עובד בשעות לא שגרתיות יש לך בעיה עם זה. אומרים שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה, אצלי היא לא עמדה מאחור אלא תמיד הלכה איתי יחד בכל השנים האלו בטוב ובפחות טוב, לכוכי רצבי מנהלת לשכתי שמלווה אותי בנאמנות 25 שנה ומעל כולם צור ישראל במרומים שהנחה אותי בכל האתגרים שהוצבו בפניי".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אוזני המן שיש

אוזני המן בדוגמת "שיש" במילוי טחינה