דף הבית / עמוד הבית ראשי / ראשל"צ: הבוחן הודיע שמבחן הנהיגה הסתיים והתלמיד התנגש בקיר

ראשל"צ: הבוחן הודיע שמבחן הנהיגה הסתיים והתלמיד התנגש בקיר

מורה הנהיגה בעל הרכב ביקש לקבל פיצוי מהבוחן בעקבות התאונה הלא שגרתית שהתרחשה בסיומו של הטסט, להליך המשפטי זומן גם התלמיד שניתן לשער שלא עבר את הטסט בהצלחה

קרדיט pixabay
קרדיט pixabay

הסיוט הגדול ביותר של כל נבחן המבקש לקבל רישיון נהיגה התממש בראשון לציון, כאשר התלמיד הנרגש התבלבל בין הדוושות וכשהתבקש לסיים את המבחן התנגש בעוצמה בקיר וגרם לנזקים לרכב. בסוף השבוע האחרון קבע בית משפט השלום בעיר כי הבוחן יפצה את מורה הנהיגה בעל הרכב בגין הנזקים שנגרמו לו בתקרית יוצאת הדופן.

מפסק הדין עולה כי בחודש פברואר השנה התבצע ברכב מבחן נהיגה (טסט) שהסתיים כאמור בתאונה המצערת. בעל הרכב שילם סכום של כ -5,000 ₪ עבור הנזקים וביקש לקבל פיצוי על כך מהבוחן שלטענתו היה אמור להיות עירני יותר ולמנוע את ההתנגשות. הוא אף ביקש לקבל פיצוי נוסף בסך 2,700 ₪ בגין הפסד הכנסה שנגרם לו לטענתו בימים בהם הרכב היה מושבת. מנגד, הבוחן טען כי הוא אינו אחראי לתאונה שכן מדובר בפעולה פתאומית שבוצעה על ידי תלמיד הנהיגה שביצע את המבחן, אשר לא הייתה אפשרות למנוע אותה. הוא העיד כי לאחר שהמבחן הסתיים והרכב היה בעמידה מוחלטת, הוא אמר לנבחן שהמבחן הסתיים, ואז הנבחן לחץ לפתע בחוזקה על דוושת הגז. הבוחן העיד כי בלם מיד, אך לא הספיק לעצור את הרכב לפני שהתרחשה הפגיעה. להליך המשפטי זומן גם התלמיד שניתן לשער שלא עבר את הטסט בהצלחה, שהעיד כי הבוחן אמר לו ללחוץ על הברקס, אבל מכיוון שהוא היה לחוץ הוא התבלבל ולחץ על דוושת הגז. עוד הוא העיד כי הנסיעה לאחור הייתה ב"שני שלבים" – תחילה הרכב עלה על המדרכה, ולאחר מכן המשיך מעט לנסוע עד שפגע בקיר. כאשר נשאל הנבחן מדוע לא בלם מיד, הוא ענה כי הוא קפא ולא ידע מה לעשות.

השופט אבי סתיו קבע שהבוחן הינו בגדר "שומר שכר" וציין בפסק הדין: "בזמן התאונה היו ברכב הנתבע והנבחן. אין ספק, כי השליטה ברכב הייתה של הנתבע, הן בשל כך שתלמידי הנהיגה הנבחנים נשמעים להנחיותיו והן בשל כך שהרכב מצויד כך שהבוחן יכול להשתלט על הנהיגה בכל רגע. לפיכך, הנתבע נחשב כמי שהחזיק ברכב. בענייננו, המטרה של שמירת הרכב טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, וממילא סטנדרט האחריות שחל על הנתבע הוא זה הקבוע בסיפא של הסעיף, ולפיו בהעדר רשלנות אין אחריות. עם זאת, הנטל להוכיח כי לא הייתה רשלנות מוטל במקרה כזה על שומר השכר. אין צורך לומר, כי בוחן נהיגה (כמו מורה נהיגה) נדרש לערנות מרבית בקשר לביצועי התלמיד. בהינתן שהרכב בדיוק סיים נסיעה לאחור והיה עדיין בהילוך אחורי, ברי כי הנתבע לא היה רשאי להרפות מדריכותו, ומיד כשהנבחן לחץ על הגז היה עליו לבלום את הרכב. בהינתן המרחק אותו עבר הרכב והעובדה שהוא יצא ממצב של עמידה או נסיעה מאוד איטית, אין לקבל את הטענה כי לא היה באפשרותו של הנתבע להתערב לפני הפגיעה. אוסיף, כי העובדה שהנזקים לרכב לא גדולים, תומכת בעדותו של הנבחן כי לא היה מדובר בזינוק מהיר לאחור, אלא בנסיעה לא מאוד מהירה ב"שני שלבים" – עלייה על המדרכה והמשך נסיעה לאחור. אולם, גם אם נניח שמדובר בנסיעה במהלך אחד, נראה שאילו היה הנתבע דרוך וערני כנדרש הוא היה יכול לבלום ולמנוע את התאונה. ודאי שהנתבע לא הוכיח אחרת".

באשר לשאלת הנזק פסק בית המשפט כי מורה הנהיגה לא הביא ולו ראשית ראיה להפסדים שנגרמו לו עקב השבתת הרכב. לפיכך, יש להכיר בזכותו לפיצוי רק בקשר לעלות התיקון של הרכב.

סוף דבר: נפסק כי הבוחן ישלם לתובע סך של 5,692 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

התקהלות מסיבה צילום דוברות משטרת ישראל

חולון: נסגר העסק שקיים מסיבה רבת משתתפים