n בקעת אונו: שלושה רבנים בראיון חג מיוחד ליום הכיפורים | גל גפן
דף הבית / בקעת אונו / חדשות בקעת אונו / בקעת אונו: שלושה רבנים בראיון חג מיוחד ליום הכיפורים

בקעת אונו: שלושה רבנים בראיון חג מיוחד ליום הכיפורים

לכבוד יום הכיפורים שלושה מרבני בקעת אונו בראיון חגיגי מספרים על ההערכות לכבוד יום הכיפורים אצלם בעיר וגם מה הקורונה שינתה בתפילות ואצלם

הרב ציון כהן, רבה הראשי של אור יהודה. צילום: ישראל פנחסוב
הרב ציון כהן, רבה הראשי של אור יהודה. צילום: ישראל פנחסוב

שלושה רבנים מוכרים מבקעת אונו, בראיון מיוחד לכבוד יום הכיפורים על הקיטוב בין המגזר הדתי חרדי לבין החילוני, האם מנהג הכפרות צריך לעבור מהעולם, וכמובן, השפעת הקורונה על התפילות

 

"אינני חושב שצריך שיהיה נוסח אחיד לתפילות"

הרב ציון כהן, רב העיר אור יהודה ומייסד מכון דורות, בן 59

 

הרב ציון כהן נולד בשדרות, היה מדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, למד בישיבת חברון בירושלים ואת לימודי הרבנות שלו עשה בבית המדרש לרבנים רמב"ם ובית יוסף.

בשנת 2011 הוא מונה לרבה של אור יהודה ושבע שנים לאחר מכן ייסד את מכון דורות המשמש לייעוץ הלכתי וליווי רפואי בנושאי פוריות. מיוני 2021 הוא משמש כרב מ"מ של העיר רחובות.

 

בשנה וחצי האחרונות עלה נושא הקיטוב בין המגזר הדתי חרדי לבין זה החילוני. איך אפשר בימים הנוראים לגשר בין שני העולמות?

"הקיטוב נובע מחוסר היכרות, מהסטריאוטיפ שעובד שעות נוספות. לצערנו הרב, התקשורת משחירה ומבליטה את השונה בין המגזרים. הציבור החרדי-הדתי הוא הטרוגני ואי אפשר לסמן את כל המגזר באותו אופן. אנחנו נמצאים בתקופה של משבר חמור של מנהיגות, כמעט בכל המגזרים. הגישור צריך לבוא בין מנהיגי הציבור שצריכים להיות זהירים ודוגמה למופת, ולא לתת דרור להוצאת לשון הרע".

 

האם לדעתך צריך לאחד נוסחי תפילות כדי לקרב את הציבור החילוני?

"אינני חושב שצריך שיהיה נוסח אחיד לתפילות. איחוד לא בא מתוך אחידות. הציבור הלא דתי אוהב תפילות מסוימות, כמו כל נדרי, תפילת הנעילה וכל אחד בדרגתו. איש על דגלו ואיש על מחנהו, לפי מנהג אבותיו, כל זאת עד אשר יבוא אליהו ויבשר על הגאולה. בינתיים צריך לשמור על המנהגים וצריך לכבד אותם. לכל אחד יש את הערך המוסף שלו.

 

האם לדעתך צריך לפטור את העולם ממנהג הכפרות העתיק?

"בוודאי שמי שיכול ללכת לבית השחיטה כדי למנוע צער בעלי חיים, כדאי שיעשה זאת. היות וזה לא כל כך בנמצא והסיפור של צער בעלי חיים הוא  דאורייתא, עדיף לעשות את זה בכסף ולא במנהג של שחיטת הכפרות".

 

כיצד השפיעה הקורונה על בתי הכנסת לדעתך?

"הקורונה עשתה פלאים. מצד אחד היא גרמה להרגשה לא טובה, אבל מצד שני היו תופעות של אנשים שלא היו מתפללים, וראו את המניינים במרחב הפתוח והחלו לבוא להתפלל והתאהבו בתפילה. אצלנו המניינים הביאו לאחדות וחיזקו את היחסים הטובים בין השכנים. כמובן שיש גם בתי כנסת שהקורונה גרמה למשבר כי לא ניתן היה לקיים את השיעורים כמו שצריך, אבל בסך הכול הציבור דבק וממשיך בתפילות, מי במרחב הפתוח ומי בבתי הכנסת על פי ההנחיות. הציבור התרגל למצב ולמד לחיות איתה תוך שהוא ממשיך לקיים את התפילות".

 

כיצד ייראו תפילות יום הכיפורים אצלכם באור יהודה?

"השנה התפילות ביום הכיפורים יתקיימו על פי התו הירוק. בתי הכנסת יהיו מלאים, אבל לצידם יהיו היכלי הספורט ובתי הספר שיעמדו לרשות המתפללים. ראש העיר ליאת שוחט הקצתה מוסדות ציבור וחינוך, וזה נותן יותר מרחב להתארגן. זה דבר נפלא. הציבור מתארגן ותורם את חלקו בצורה יפה".

 

מהי התפילה האהובה עליך ולמה?

"אחת התפילות האהובות עליי שמרגשות אותי הם הפיוטים של רבי יהודה הלוי – לך אלי תשוקתי ועוד. הם מרטיטים את הלב, אבל ישנה תפילה אחת שבאופן קיצוני כשאנו אומרים אותה – וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נורָא וְאָיֹם וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. זו תפילה שמרטיטה ופורטת על נימים מאוד משמעותיים אצלי. אני שר בהתרגשות, בסערה ובבכי מכיוון שיש כאן סיפור אישי. במלחמת יום הכיפורים הייתי מחוץ לבית הכנסת על שם חללי צה"ל בשדרות. כשפרצה המלחמה, לא תקום פעמיים צרה, בא איש המילואים המגייס ורואה אותי בחוץ. הייתי בכיתה ו' אז והוא אמר לי – מי זה יעקב סולימאני? אמרתי לו שאני אקרא לו. הלכתי אליו וקראתי לו. הוא אמר למגייס – "רק רגע". יעקב הלך למורי אבי שהיה רב בית הכנסת, ביקש ברכה וזו הייתה הפעם האחרונה שראינו את יעקב סולימאני הי"ד. מאז בכל שנה כשאני מתפלל את התפילה הזו, זה גורם לפרץ של רגשות שמציף לי את מלחמת יום הכיפורים בפרט ואת כל המלחמות בכלל כמי שמשתייך למשפחה שכולה".

 

 

 

"מנהג הכפרות הוא מנהג עתיק יומין, שנוי במחלוקת"

הרב ד"ר רצון ערוסי, רב העיר קרית אונו, חבר מועצת הרה"ר לישראל

יו"ר הליכות עם ישראל ונשיא מכון מש"ה לק"י, בן 75  

  

ספר מעט על עצמך

"אני רב העיר, רצון ערוסי, נבחרתי לרב העיר לפני כשלושים וחמש שנים. אני רואה בתפקידי שליחות ולא עיסוק.  עלי לדאוג לחבר כל מי שחפץ מתושבי עירנו לערכי היהדות ולחבר את תושבי עירנו בחיבור של כבוד הדדי".

 

בשנה וחצי האחרונות עלה נושא הקיטוב בין המגזר הדתי חרדי לבין זה החילוני. איך אפשר בימים הנוראים לגשר בין שני העולמות?

"אנו מצויים עתה בימים מיוחדים, ימים שמאחדים את כולנו, בדאגה של כולנו לשלומנו, לבריאותנו, לביטחוננו, ומעל לכל להיותנו ערכיים בהתנהגותנו, ומאוחדים, תוך שמירת ייחודיותו של כל פרט ושל כל כלל. משום כך אני כואב ודואג מאוד מפני השסע החברתי שקיים בתוכנו, ימין ושמאל, דתיים ולא דתיים. עלינו להידבר אלו עם אלו, להכיר כל אחד את זולתו, ולדאוג לאחדותנו, תוך שמירת ייחודיותו של כל אחד, וייחודיותו של עמנו, כי כולנו בני אב אחד".

 

האם לדעתך צריך לאחד נוסחי תפילות כדי לקרב את הציבור החילוני?

"יש לעמנו תפילות שונות ונפלאות, אך לא כולם רגילים אלו בתפילותיהם של אלו. הדבר פשוט שכל קבוצה תמשיך ליהנות מתפילותיה המורשתיות, כמו שהבדלים אלו קיימים ברבגוניות התרבותית, אבל אין צל של ספק, שכל קבוצה שאינה אמונה על התפילות, ודאי שיש לבוא לקראתה ולהנגיש לה את התפילה, בהיגוי ובנעימות שמחברות את שומעיהן".

 

האם לדעתך צריך לפטור את העולם ממנהג הכפרות העתיק?

"מנהג הכפרות הוא מנהג עתיק יומין, שנוי במחלוקת. יהודי תימן לא נוהגים. בימינו שלנו יש רבנים שמציעים לקיים מנהג הכפרות בעציצי צמחים, ולא בתרנגולות, ויש מציעים בכספי צדקה".

 

כיצד השפיעה הקורונה על בתי הכנסת לדעתך?

"הקורונה, מפגעיה רבים, בריאותיים, כלכליים וחברתיים. היו ימים שנאלצנו להתפלל כל אדם בביתו, בלי תפילה בציבור, שהיא חיונית ועצמתית, ובמיוחד בשבתות ובמועדים. היו זמנים שנאלצנו להתפלל תחת כיפת השמים, בקור ובחום, עתה אסורה הכניסה לבלתי מחוסנים, או לילדים, ודבר זה יוצר קשיים לא קלים.

אנו מקבלים את הייסורים האלה, מתמודדים עמם ומאמינים שבסופו של דבר, ה' יסייענו להדביר את המגפה הזו מעלינו".

 

כיצד ייראו תפילות יום הכיפורים אצלכם בקריית אונו?

"בראש השנה ויום הכיפורים הבאים עלינו לטובה, ננהג לפי כל כללי הבריאות, אך נתפלל, כי התפילות בימים אלו נעלות, וכל בית ישראל על כל גווניהם, משתדלים להתחבר לתפילות ימים אלו".

 

מהי התפילה האהובה עליך ולמה?

"אני מתפעל מהתפילה שנאמרת אחר שמיעת קול שופר, "אשרי העם יודעי תרועה, ה' באור פניך יהלכון". כי התרועה אמורה לרועע את היצר האגואיסטי שיש לנו, שמהווה גורם מפלג מבחינה חברתית, וגורם מרחיק מבחינה אמונית, כי לאגואיסט אין אלוהים, הוא האלוהים של עצמו.

לכן אנו אומרים, כי ה' "מאזין תרועה ואין דומה לך", כלומר ה' בוחן כל אחד ואחד מאתנו, אם אכן התרועה חוללה תמורה חיובית בנפשו של כל אחד מאתנו, באופן שנטפח את היחד החברתי ואת ההתחברות לערכי הנצח של ה'".

 

הרב רצון ערוסי
הרב רצון ערוסי. צילום: פרטי

 

 

"יום כיפור השנה יהיה חגיגי במיוחד"

שמעון וינר, יו"ר בית חב"ד יהוד, רב בית הכנסת 'אור אבנר' בקרית הסביונים, בן 50

 

ספר מעט על עצמך והדרך לתפקיד

"כבר כנער חבדניק צעיר שאפתי להקדיש את חיי בשליחות הרבי מליובאוויטש. אחרי שהתחתנתי עם רעייתי נחמה שתחי' הוצע לנו לצאת לשליחות ביהוד ומאז אנחנו חלק מהעיר הנפלאה הזו".

 

בשנה וחצי האחרונות עלה נושא הקיטוב בין המגזר הדתי חרדי לבין זה החילוני. איך אפשר לגשר בין שני העולמות?

"יש גורמים שמנסים לייצר את הקיטוב, אבל זה קצת מלאכותי. אני פוגש את כל סוגי האוכלוסיה ואני רואה תמיד הרבה אהבת ישראל.

בספר התניא (ספר היסוד של תורת חב"ד) מוסבר שכל עם ישראל זה כמו גוף אחד. כפי שיד ימין לא רוצה לפגוע ביד שמאל, גם אנחנו כמו גוף אחד וצריכים לעזור ולחזק איש את רעהו.

החכמה היא לקרוא יותר תניא ופחות פוסטים של הסתה".

 

האם לדעתך צריך לאחד נוסחי תפילות כדי לקרב את הציבור החילוני?

"אחדות זו לא אחידות.  עם ישראל מורכב משנים עשר שבטים. את ים סוף הם חצו בשנים עשר שבילים. בבית המקדש היו שלש עשרה שערים וכנגדם גם בשמים יש שלש עשרה שערים. לכל שבט התפילה עולה משער מיוחד.

אין סיבה לראות את זה כפילוג, זה כמו תזמורת שמנגנת את אותה מנגינה בכלים שונים.

יש משהו מרגש במסורת המיוחדת של כל קהילה ובפיוטים המיוחדים שלה".

 

האם לדעתך צריך לפטור את העולם ממנהג הכפרות העתיק?

"מנהג הכפרות הוא קדוש ועתיק. בשולחן ערוך מובא שאפשר לקיים אותו עם תרנגול כפי שנהגו האריז"ל וחכמי הקבלה ויש רבים שמעדיפים לקיים אותו עם כסף.

אצלנו בבית חב"ד רבים מהתושבים מקיימים את מנהג הכפרות עם כסף שאנחנו מעבירים למשפחות נזקקות.

המסר של הכפרות מדהים בפשטותו: תמיד אפשר לנקות שולחן ולפתוח דף חדש. וכמו שזה ביחסים בין אדם למקום, כך זה גם בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו.

אם יחסים עלו על שרטון אפשר פשוט לעשות כפרות, לבקש סליחה ולפתוח דף חדש".

 

איך השפיעה הקורונה על בתי הכנסת לדעתך?

"לצערי הרב בתחילת הקורונה בתי הכנסת הוצגו כמדגרות קורונה, וחלק מהמתפללים הדירו את רגליהם. אצלנו בבית הכנסת אור אבנר ובבית הכנסת של חב"ד כמו רוב מוחלט של בתי הכנסת שאני מכיר כולם מקפידים מאוד לעטות מסיכות ולשמור על הכללים.

התפילה לא מזיקה חלילה, אלא היא רק מועילה לזכות בכל הברכות והישועות.

 

כיצד יראו תפילות יום הכיפורים אצלכם ביהוד מונוסון?

"יום כיפור השנה יהיה חגיגי במיוחד. לאחרונה זכינו יחד עם חברי הרב שמואל וולף והרב יעקב סגל לחדש את בית הכנסת שהוקם על ידי ניצולי השואה בלב יהוד ולהפוך אותו לבית כנסת מהודר וחדשני.

גם בבית הכנסת החדש וגם בבית הכנסת 'אור אבנר' אנחנו נערכים לקבל את כל המתפללים תוך פיקוח קפדני על נוהל מסיכות. וחלק מהתפילות במרחב הפתוח".

 

מהי התפילה האהובה עליך ולמה?

"אבינו מלכנו. אין דבר יותר משמח מזה שהמלך הוא אבא שלנו".

 

הרב שמעון וינר
הרב שמעון וינר. צילום: פרטי

 

 

כתבה: דנה יופה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

צילום – ארגון ידידים

בת ים: הסוכה של ראובן