בתחילת השבוע נפתחו חנויות הרחוב לאחר שהיו סגורות מאז סוף ספטמבר, ובהתאם לתו הסגול שמתיר עד ארבעה אנשים בחנות. ביום שני השבוע קפצתי לסיור חנויות קצר בבקעת אונו וגיליתי תנועה ערה של קונים ששמחו לשוב ולקנות, "שישה שבועות הייתי סגורה ובמרץ הייתי חודשיים" אומרת ענבל מרקוס נשואה פלוס שתיים שגרה בשכונת הרמה בגני תקווה, לא הרחק מחנות בגדי הילדים שלה "קטנטנים במותגים" שנמצאת במרכז המסחרי ברחוב הרי יהודה. את הסגר היא צלחה בקושי רב "בסגר הראשון הייתי מאוד חרדתית כי הייתה אי וודאות נוראית. זו תקופה שהמכירות בה נותנות לי 'פוש' למשך כל השנה ושמו לי ברקס. נוצר לי חור בכיס של מאה וחמישים אלף שקל אבל תרשום שאני אדם מאמין אז יותר קל לי". את החנות הקימה לפני 15 שנה, "ילדתי את הילדה הבכורה שלי אחרי שנים של טיפולי פוריות, וכשחיפשתי בגדים לא אהבתי את מה שראיתי". היא עבדה אז במספרה והחליטה לעשות מעשה אמיץ "פתחתי עסק לייבוא בגדי מותגים מחו"ל". היא אומרת לי בנונשלנטיות, ואני לא מבין מאיפה האומץ לאישה שאינה בתחום לעשות מעשה כזה. כדי להבין עד כמה היא חיה את העסק שלה, היא מספרת לי שגם בימי הסגר היא לא וויתרה ועשתה משלוחים ללקוחות שלה. "הלקוחות שלי יודעים שהם יכולים לפנות אליי בכל שעה ואני זמינה להם. בסגר עשיתי משלוחים לסביון ורמת אפעל לחוג הלקוחות הקבוע שלי. הייתה לי לקוחה שילדה שלושה שבועות לפני הזמן, בעלה התקשר אליי בתשע בערב "את חייבת להציל אותנו אין לנו בגדים לתינוק". אז נסעתי עד למחלקת יולדות בתל השומר להביא להם חבילה". בכניסה לחנות תלויות תמונות גדולות של הילדים שלה "הן הקמע שלי". ומה קורה לילדה בת 4 שיש לה יום הולדת בסגר? "אלה ילדים שלא מבינים מה זה סגר. הייתי מכינה להם חבילות משלוחים. אני יודעת שבגיל הזה הן רק מחכות למתנות ואני הרגשתי כמו מגשימת משאלות כי אם אין כבר גן וקניון אז לפחות שמלה ונעליים חדשות".
בחנות בגדי יד שנייה "ברנדס אנד אגיין" שנמצאת ברחוב הכלנית צמוד לקניון קרית אונו, עושה לי סיור זריז בעלת המקום, מירב שטרית (48) שפתחה את החנות לפני ארבע שנים, "אתמול חגגנו את החזרה לחיים" היא אומרת "פגשתי אחרי חודשיים נשים שבשבילם הקנייה זו חוויה, סימן לשגרה". שטרית ארגנה פתיחה חגיגית בתחילת השבוע כאשר הוציאה אלף פריטי לבוש להפנינג ברחוב, "עשיתי מבצעים לפריטים שנשארו לי עוד מהחודשים האחרונים. הגיעו לפה עשרות נשים והייתה שמחה גדולה"
שטרית החלה לעסוק בביגוד יד שנייה כבר לפני עשור כשקידמה מודעה לצריכה אקולוגית וחסכנית, "זה מאפשר לי ליצור סטיילינג של עירוב סגנונות כך שבגדי ווינטג' מקבלים טוויסט עכשווי". מבט קצר בעמוד האינסטגרם שלה רק מוכיח את מה שהיא אומרת כאשר היא מעלה תמונות שלה עם סגנונות מיוחדים והתוצאה נפלאה "בעולם של שפע ומגוון אנחנו צוברות המון פריטים, והחנות שלי נותנת למעשה הזדמנות שנייה לבגד. את הבגדים בחנות אני מקבלת מנשים שמגיעות אליי וסיימו להשתמש בבגדים. אני בוחרת אותם במשורה והפריטים הן במצב מצוין". לשטרית יש חדר צדדי בחנות בו היא גורמת לנשים "להרגיש מיליון דולר" , "בחדר הזה אני עושה 'סטיילינג תרפי' בו אני עוזרת לנשים דרך שיטת דמיון מודרך ובחירת ביגוד שמדגיש את האישיות, להרגיש הכי טוב עם עצמם. הרעיון הוא אמירה אישית דרך בחירת הבגד. דרך חווית הקנייה והבחירה בפריטים מסוימים אפשר ללמוד הרבה על האדם שמולי. על דימוי עצמי, בטחון עצמי, אמונות ויצירתיות".
לקראת ערב במרכז המסחרי ברחוב העצמאות ביהוד, אני נכנס לחנות התפירה ודברי הסדקית של מרים אלייב שיחד עם בעלה רודשלד הם מנהלים את המקום כבר 15 שנים. "תחילה החנות הייתה במדרחוב והשנה עברנו לפה" הם מספרים, הסגר האחרון היה קשה להם מאוד "היינו סגורים חודשיים ונוצרו לנו חובות, פעם אחת ניסינו לפתוח אבל סגרו אותנו. לא נתנו לנו לעבוד והספקים בניגוד לעבר לא מוכנים לקבל סחורה שלא השתמשנו בה. הבנקים מתקשרים כל יום ואני יודע שגם ללקוחות יש פחות כסף להוציא". הם עבדו בקושי במשלוחים אבל ברגע שהם פתחו ביקשו מהם (הנה משהו קצת אופטימי) סלסלה מרשימה לזוג שמתחתן "אנחנו מכינים סל פינוק לכלה עם כותנת ומגבת ועוד דברים טובים" הם מספרים בחיוך. הזוג מתגורר באור יהודה ורודשלד מספר לי שהוא התחיל לעבוד כחייט עוד מגיל 12 "אומנם סבא שלי היה במקצוע אבל אני למדתי אותו אצל חבר של אבא שלי".
בחנות התכשיטים של איציק טל מנווה סביון באור יהודה, אנשים יוצאים ואחרים מיד נכנסים, "יש אנשים שחיכו חודשים לשים סוללה בשעון" הוא מבהיר ומציע לי קפה. כמו לרבים, גם לטל הסגר לא היה פשוט, "זו הוצאה שוטפת של שיקים שצריך לכסות ואין הכנסה. הסגר הזה אולי להבדיל מהסגר הראשון הרגיש לא נכון ולא ראוי. היו מגזרים שלא היו חיוניים וכן פעלו, ואילו חנויות כמו שלי שיש לנו שליטה מלאה על כניסה של לקוחות, לא פעלו. מבחינה כלכלית הייתה לי ירידה של 50 אחוז בהכנסות. במהלך הסגר הייתי קם כל בוקר ולא יודע מה לעשות". טל נשוי פלוס שני ילדים- ילדה בגיל 16 ובן בגיל 20. "הסגר חיזק במובן מסוים את הקשר שלי עם הילדים כי הייתי רואה אותם יותר, אבל בכל הקשור ללמידה מרחוק זה לא עובד. אי אפשר לעשות מבחנים דרך הזום. הבת שלי מאז המגפה למדה אולי חודש". העסק שייך להוריו מזה עשרים שנה. הם עברו למקום (ברחוב חיים בר לב) לפני שלוש שנים. ביום ראשון הוא חזר לפעילות "בסגר כמעט ולא עשיתי משלוחים" הוא אומר "והנה השבוע סוף סוף חזרנו. אנשים שמחו להגיע ולאחל בשעה טובה וגם לעשות תיקונים שהיו בהמתנה". לסיום הוא מבקש לאחל "מאחל לכל העולם שנחזור לחיבוק וקרבה משפחתית ושנשמור על עצמנו ושרק לא יהיה סגר שלישי". בדיוק באותם רגעים צצה על מרקע הטלויזיה שלו דיווח חדשותי על ההצלחה של החיסון של חברת פייזר, כך שהתקווה שהקורונה תיעלם מחיינו הולכת ומתגברת.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל [email protected]
