הנשמה התחלפה בכסף

עו"ד רפאל (רפי) ג'רבי   "נד, נד, נד, נד, רד, עלה, עלה ורד! מה למעלה? מה למטה? רק אני, אני ואתה".   נדמה כי שיר הילדים הידוע שכתב המשורר חיים נחמן ביאליק, מאפיין יותר את מצבה של קבוצת הכדורגל המקומית, הנערצת עליי, הפועל ראשון לציון. אלא שבמקרה שלנו יש להוסיף לשיר את המילים: "רק למטה, רק למטה...". ואם נרחיק לכת, מומלץ לראשי מועדון הכדורגל להשמיע את שיר הילדים הזה בכל אימון ובכל משחק כי יש מצב שזה יזעזע/יטריף את השחקנים. אם עסקינן בשירי ילדים, אז כך גם מתנהלת קבוצת הכדורגל בשנים האחרונות. ניהול חובבני, אולי ילדותי, ללא הצבת יעדים ומטרה, ללא תוכנית עבודה מסודרת לשנים הבאות. איך שר זהר? בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. הניהול והעברת הבעלות בתכיפות גבוהה מדי מזכירים לי תיאור של מהלך כדורגל מתוך תכנית הספורט הפופולרית "שירים ושערים". וכך המהלך היה מתואר על ידי כתב של "שירים ושערים": "רביב ספיר לאייל ברקוביץ, אייל ברקוביץ לעמוס לוזון, עמוס לוזון... למי? למי?". ואין מושיע. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק ובאמת עצוב לי, אפילו מאוד. מאז עונת 1952/3 (עם השוער האגדי יעקב חודרוב) ועד היום (למעט תקופות קצרות), מועדון הכדורגל העירוני מדשדש וגורם סבל נוראי לאוהדיו. נראה כי עידן הכוכבים המקומיים, שגרמו לאלפי תושבי העיר ללוות את הקבוצה, לא ישוב. כיום, אין הזדהות של תושבי העיר הרביעית בגודלה בישראל עם הקבוצה ושחקניה. איפה תמצאו היום שחקני נשמה ביתיים כמו אלי מדואל, שמריה יוסף, איתן שלום, נחום יעקבי, יוסף טויטו, הלל מנשה, אפרים ויימן ז"ל ועוד ועוד. הנשמה התחלפה בכסף. "כסף, קדימה כסף" הוא-הוא זה שמנחה יותר מכל את בעלי המועדון בשנים האחרונות. כולם חושבים כיצד להתעשר על חשבון המועדון ואיש לא חושב על הצלחת הקבוצה והצעדתה לקדמת עולם הכדורגל הישראלי. ביום שישי הקרוב, במשחק החשוב ביותר בשנים האחרונות מול האחרונה בטבלה, איחוד בני שפרעם, יקבע עתידה של הקבוצה האהובה שלנו: ירידה לליגה א' (מפחיד) או הישרדות בליגה הלאומית ממש ברגע האחרון ותקווה גדולה לעידן חדש. לא נותר לי אלא לבקש מכל מי שאכפת לו - לסלוח על כל העוול, הסבל, הייאוש, התסכול והבושה שגרמה לנו הקבוצה הנערצת עלינו וללוות אותה בהמונינו למשחק הקריטי. "ראשונייה, ראשונייה".  

• הכותב הוא כתב ספורט בכיר בעבר וכיום שדרן רדיו ועורך דין