פרשת עקב - הפרי שמשנה את הגוף

כתוב בפרשתנו הפסוק המוכר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח,י). מדוע התורה אומרת דווקא על ארץ ישראל? מדוע אי אפשר לאכול ברוגע בחוץ לארץ, ודווקא צריכים לברך על פני הארץ הטובה?

שערי קדושה חלק ב, ו:יא

מאכלות אסורות - ידוע כי אפילו את הנפש הם משקצים. ולא עוד אלא שהפורש מהם נקרא קדוש.

ממה גוף האדם עשוי? בבסיסו ממים ומאוכל. כשאנחנו אוכלים מאכלים בריאים, כל הגוף שלנו נהיה בריא, וכנ"ל בהקשר לאוכל כשר. אצל האדם האוכל כשר, הגוף יכול להיות כלי לקדושה. מנגד, אם הוא אוכל מאכלים לא כשרים, הקדושה מתרחקת מגוף האדם הזה.

חתם סופר על התורה, פרשת בשלח

פירות ארץ ישראל קדושים הם... ועל ידיהם נזדכך איש הישראלי ונטהר ונתקדש ויעלה מעלה מעלה.

עד כאן היה אפשר לראות שני רעיונות: שהגוף עשוי מאוכל וגם מושפע ממנו, ובנוסף שיש לפירות ארץ שראל קדושה מיוחדת שמתאימה דווקא לעם ישראל.

בחיבור של שני הרעיונות האלה ניתן להבין שכאשר אדם אוכל פירות של ארץ ישראל הוא מתחבר עם גופו ממש לארץ ולקדושתה ומעלותיה, הגוף שלו נהיה ארץ-ישראלי.

בעוד שיהדות של הגולה היא אוסף של פרטים שנשארים פרטים ללא חיבור עמוק מדי, כל אחד חי את החיים שלו כפי שהוא רוצה. אך בארץ ישראל, שמהותה היא החיבור לכלל, פתאום אנו נדרשים להיות עם ולא רק פרטים, ונדרשת מכל אחד מאיתנו ערבות הדדית, אכפתיות ורצון לשפר את העם ואת המדינה כולה.

ודווקא מהסיבה הזאת הפסוק דורש מאיתנו לאכול דווקא "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" - כשאנחנו אוכלים פירות של ארץ ישראל, והגוף שלנו מתחבר לארץ - באופן אוטומטי אנחנו מכוונים לרעיונות ולרצונות החיוביים והעמוקים האלה. לעומת מי שאוכל פירות של חו"ל, שהם לחלוטין כשרים, מהם הוא מקבל את הרעיונות החיוביים גם כן, אך עם הרבה פחות רעיונות של אחריות וערבות הדדית, שהנצרכות כל כך בארץ.

לכן אני קורא לכם: בפעם הבאה שאתם קונים פירות בחנות, תבדקו – האם הפרי הזה הוא יבול של ארץ ישראל? ואם כן, תנסו לברך עליו! כי אלו הפירות שנוטעים בתוכנו את החיבור העמוק לארץ, ואת האהבה והרצון לקדם את עם ישראל.

שבת שלום, דניאל בליקוב