פרשת דברים - הצמצום שמכוון את האדם

משה מתחיל לדבר על אופן בניין המדינה: בהתחלה צריכים לקבוע לעם "ראשים" - מנהיגים. ומיד אחרי כן, ואפילו באותו הפסוק, משה מצווה למנות "שוטרים". מדוע כל כך חשוב ששני העניינים יבואו יד ביד וכל כך בסמיכות זה לזה?

דברים א,טו

וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם ... וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם.

משה דורש מראשי השבטים להחזיק בשבע מידות טובות (אף שבפסוק זה מוזכרות רק שלוש). מדוע הדרישה מהמנהיגים היא כל כך גבוהה? בשביל שלעם תהיה דוגמה אישית לשאוף אליה ורצון לתקן את מידותיו כמו שהן קיימות אצל מנהיגיהם.

 הרמח"ל קל"ח פתחי חכמה כד, טז

רוצה לומר, שאין הצמצום העדר לבד, אלא קיום. והוא שורש הדין שנתגלה.

אומר הרמח"ל בספרו קל"ח פתחי חכמה ששורש מידת הדין הוא הצמצום - מידת הדין מצמצמת את האדם מלעבור על חוקים, ובכך בהכרח מכוונת אותו לכיוון מסוים. זהו גם תפקידם של השוטרים - לצמצם את טווח האפשרויות, ודווקא מתוך כך לכוון את העם לדרך הנכונה והמתוקנת.

מכאן יש להבין מדוע גם מנהיגים ושוטרים מופיעים ביחד באותו פסוק: כי אין מנהיגות ללא שוטרים. המנהיגות היא זו שמייצגת את המטרות ואת השאיפות, לעומת השוטרים שהם מידת הדין - שמצמצמת את האדם על מנת לקדם אותו לכיוון שמוביל אותו ישירות למטרה, ולא לפזול לצדדים.

כמו האדם הרוצה להתחיל דיאטה: חייבת להיות לו גם מטרה - לשקול פחות, ובו זמנית גם צמצום - להפחית אוכל לא בריא. אם אין מטרה: לא ברור לאדם מדוע הוא פתאום מתחיל לאכול פחות ובריא. ואם אין צמצום - תהיה לו שאיפה תמידית, אך בפועל ללא שום התקדמות לכיוונה.

כמו שמנהיגים הם השאיפה של העם, ושוטרים הם הדינים שמצמצמים את העם - כך גם אנחנו מציבים לעצמנו מטרות שאנחנו שואפים אליהן. בשביל להצליח בהן אנחנו צריכים לכוון את עצמנו ולצמצם את האופציות הלא רלוונטיות.

לכן אני קורא לכם: תחשבו לכמה שניות, איזו מטרה יש לכם, והיכן היא דורשת מכם קצת יותר צמצום ומוכוונות מדויקת. כי רק דרך צמצום ולא פיזור אפשר להתמקד בדברים שהם באמת חשובים ולא לפזול לצדדים.

שבת שלום,

דניאל בליקוב