"אין בעזה תמימים או חפים מפשע. אין שם אזרחים, יש שם חמסניקים צמאי דם"

בגיל 16 הכיר איימן אבו סובח את נסים אוזן. אבו סובח היה אז נער מעזה שעבד באתר בנייה בראשון לציון, שבו רכש אוזן, עובד המועצה הדתית בעיר, דירה. 

"הייתי אז לבד. בלי משפחה ובלי חברים", הוא מספר. "ניסים קנה בית בפרויקט שבו עבדתי ונכנס לדירה לפני פסח. זה קרה בדיוק לפני 30 שנה. הוא הזמין אותי לארוחת החג. לא ידעתי מה זה פסח והוא הסביר לי שהיהודים היו עבדים במצרים במשך 400 שנה, שמשה הוציא אותם ולאחר מכן הם קיבלו את התורה בהר סיני. אמרתי לו: 'אני רוצה להיות יהודי'. נסים אדם דתי. הוא הסביר לי שזה תהליך ארוך. לקח לי 7 שנים להפוך ליהודי וברוך השם היום אני יהודי כשר. הכרתי את אסף אוזן, הבן של נסים עוד כשהיה ילד. היום הוא חבר מועצת העיר ראשון לציון".
המפגש הגורלי בין השניים שינה את מסלול חייו. אבו סובח התגייר, הפך לשחר דור, הוא חי בראשון לציון ומאז ה-7 באוקטובר הוא מתראיין בארץ ובחו"ל ומענקי שירות הסברה ייחודי ויוצא דופן: כתושב הרצועה לשעבר הוא מספר לעולם מי הם בני עמו ולא חושש לבקר בצורה נחרצת את החמאס. "אלה לא בני אדם", הוא אומר. "מדובר בחיות, באנשים צמאי דם, טרוריסטים איומים, חלאות. כל העולם צריך לדעת שאין שם חפים מפשע. כולם מחבלים שיש להם מטרה אחת: להרוג יהודים".

בימים אלה הוציא דור את ספרו "מח'אן-יונס לתל-אביב" בו הוא מגולל את סיפור חייו המרתק. 
"נולדתי בחאן יונס", הוא מספר. אמא שלי גידלה את הילדים, עבד שלי עבד בבנייה בישראל. היינו 12 נפשות. השכנים שלנו היו יחיא סינוואר, יחיא עיאש ומוחמד דף. במקום שבו גדלתי אתה הופך, אם תרצה ואם לא תרצה, למחבל.

"בבית הספר ששייך לאונר"א לימדו אותנו שהיהודים הם השטן, האויב, שצריך לרצוח יהודים. עד היום אני זוכר שהמורים אמרו לנו שהיהודים הם יצורים עם שלוש רגליים ועין במצח. מילדות מלמדים אותך שנאה ונקמה. זה הבסיס לקיום של העם הפלסטיני, לשנוא את העם היהודי. יש שם רק הסתה. החמאס רוצה לגדל דורות של רוצחים".

שחר עזב את מערכת החינוך והחל לעבוד עם אביו באתרי בנייה בראשון לציון. הוא נעצר מספר פעמים בגלל שהייה בלתי חוקית וגורש בחזרה לרצועה. "כנער השמעתי את דעתי על החמאס ורציתי להישאר בישראל. מסתבר שפעילי חמאס ששמעו מה אני חושב עליהם חיכו שאחזור וכשזה קרה נשלחתי לכלא. עברתי התעללויות שאי אפשר לתאר ולהסביר במילים. היו מכים אותי באכזריות, תלו אותי מהרגליים, עינו אותי עד אובדן הכרה. אחרי ששוחררתי החלטתי לברוח מעזה לישראל כדי להישאר".
"את יודעת, עד היום אני זוכר שחיילים שיחקו איתנו כדורגל, נתנו לנו ממתקים, הם היו טובים אליי, למרות שבבית הספר ובמסגד אמרו לנו שהם האויב, אני לא ראיתי בהם אויב".
"באחד הימים ראיתי חייל מניח תפילים. אני כותב על זה בספר. לדעתי, זה היה רגע משמעותי בחיי. היו לי הרבה מחשבות עם עצמתי והבנתי שאני שייך לעם היהודי. כנראה נולדה עם נשמה של יהודי בעולם שמנוהל על ידי טרוריסטים".
אחרי שסיימת את הליך הגיור הארוך, היית שלם עם ההחלטה?
"בהחלט. אני כותב על כך שבחרתי בחיים ולא במוות. בחרתי באור ולא בחושך. היום אני יהודי מאמין".
מתקפת הטרור האכזרית ב-7 באוקטובר הפכה את שור למרואיין מבוקש בארץ ובעולם. בראיונות הוא מספר את סיפור חייו ולא מהסס לבקר את ארגון הטרור. 

צילום: פרטי

"אני מספר לעולם שבעיני החמאס זו מלחמת קודש, שבעזה חיים אנשים צמאי דם של יהודים, ש- 99 אחוז מתושבי עזה הם מחבלים או סייעני מחבלים. אני לא מפחד לומר את הדברים כי זו האמת".
כתבת בספר על השכנים המפורסמים שלך.
"השכנים שלי היו יחיא סינוואר, יחיא עיאש ומוחמד דף. כל ילד בעזה מעריץ אותם. סינוואר, עיאש ודף הם הילדים של השטן. מטורפים, שמאמינים בג'יהאד. הם המיתו אסון על תושבי עזה. מה שישראל עושה היום זה מבורך. חייבים להשמיד את המקום הזה".
"אני מתאר בספר שיצא בהוצאת צמרת את המסע הקשה והכואב שעברתי. זה כלל אלימות, רדיפות, נידוי, איומים והשפלות. עברתי דברים קשים. 
כאמור, דור מתגורר כיום בראשון לציון עם בת זוגו הגיורת, שנולדה בהונגריה והחליטה להתגייר. "היא מכירה את סיפור חיי וגאה בי על מה שאני עושה, על הראיונות, על הוצאת הספר". 
עכשיו, אחרי שהגשמת חלום והוצאת את הספר, מה החלום הבא שתרצה לממש?
"בימים אלה הספר מתורגם לאנגלית ועבורי זה חלום גדול. חשוב לי שכל יהודי יקרא את הספר ויגלה מי האויב שניצב מולנו ובהמשך, כל אדם בעולם יוכל לקרוא את סיפור חיי ואת האמת על ארגון הטרור הרצחני – חמאס".