ראש העיר בדיון בבקשה למשרד הפנים: לשנות את השפד"ן לשטח שיפוט של ראשון לציון

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, סגניתו ומ״מ ליאל אבן-זהר והצוותים המקצועיים של העירייה, הופיעו אתמול (שלישי) בפני ועדת הגבולות של משרד הפנים בדיון שעסק בשיוך שטח השפד"ן לעיריית ראשון לציון. העירייה מבקשת ממשרד הפנים לשנות את שטח השפד״ן משטח ״ללא שיפוט״, המכונה ״שטח גלילי״, לשטח שיפוט של ראשון לציון, על מנת לאפשר רישוי ופיקוח על ידי העירייה וכן חלוקת הכנסות ארנונה מהשטח בין עיריית ראשון לציון, המועצה האזורית גן רווה, עיריית נס ציונה, עיריית בת ים, עיריית חולון ועיריית יבנה – הנפגעות העיקריות מהמפעל.  

הדיון בוועדה התנהל על רקע פנייתו לפני כשנתיים של קינסטליך לשר הפנים בבקשה לשייך את שטח השפד״ן לראשון לציון. בנוסף, פנה ראש העירייה קינסטליך גם לשרת איכות הסביבה - עידית סילמן, בבקשה להוספת תחנות ניטור בעיר, וזו נענתה לבקשתו והוקמו 2 תחנות ניטור בעיר. אך, כאמור, 2 תחנות אלו אינן מספיקות ונדרש עוד ניטור רציף שיבטיח את מהימנות הנתונים.

מפעל השפד"ן ממוקם במערב העיר ראשון לציון על שטח של כ-2,500 דונם, והינו מכון טיהור השפכים הגדול ביותר בישראל המשרת כיום 23 רשויות מקומיות, כולל ראשון לציון. מאז הקמתו לפני כ-55 שנה, הוא נחשב לשטח גלילי ללא שייכות מוניציפלית המפוקח ישירות על ידי המחוז ולא על ידי העיר, ולטענת עיריית ראשון לציון הוא גורם מטרדים קשים שניתנים להפחתה על ידי הגברת ניטור ופיקוח ובהשקעה התקציבית הנדרשת לקירוי מתקנים ותוספות ממירים קטליטיים ועוד.

בסוף 2024 מינה משרד הפנים ועדה לבחינת שינוי גבולות, שמטרתה לחקור ולהמליץ לגבי שיוכו של השפד"ן לעיריית ראשון לציון. אתמול, כאמור, התנהל דיון ראשון בנושא, שבו הציגה עיריית ראשון לציון את טענותיה.

בבסיס הטענות עומדת הדרישה לתקן עיוות היסטורי ולהגדיר את שטחו של השפד"ן כשטח מוניציפלי של ראשון לציון, וכן לקבוע את חלוקת הארנונה באופן הוגן בין מי שנפגע מהשפד"ן – הרשויות הסובבות אותו.

הטענה היא שלמרות שהשפד"ן ממוקם בשטחה של העיר ומשתמש בשירותיה על בסיס יומיומי - החל מהעברת צינורות הולכה בשטחי העיר, מתקני החדרה, סיפונים, תאי בקרה ואף משפיע עליה כמעט יותר מכל גורם אחר באזור – אין הוא משלם לה ארנונה על שירותים שהוא מקבל מהעיר. זאת, לעומת משרד הביטחון והצבא, תעשיות ממשלתיות, משרדי ממשלה, בתי חולים ועוד הנמצאים בשטחה של העיר ומשלמים ארנונה ללא יוצא מן הכלל. 

בנוסף, כאמור, אין לעירייה שקיפות מספקת לגבי פעילות השפד״ן ואין לה כל פיקוח על המפעל למרות שהוא נמצא בשטחה. לכן, דורשת העירייה לשנות את שיוך השטח כך שתוכל להפעיל פיקוח על המפעל, בנוסף לפיקוח המתנהל על ידי המשרד להגנת הסביבה, לחייבו למסור תוצאות זיהום אוויר בשקיפות מלאה ולהפחית מטרדים – זאת, במטרה לשמור על בריאותם ואיכות חייהם של תושבי האזור.

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, אמר בדיון: ״אנחנו דורשים להיות חלק ממנגנון הפיקוח של השפד״ן שנמצא בשטח העיר ומשפיע על תושבינו. אחד מהמפעלים הכי מזהמים ומטרידים בכל האזור, מוצא לו מחסה בהיותו ׳שטח גלילי׳ וזה לא יכול להימשך. אנחנו לא מחפשים לעכב או למנוע טיפול בפסולת - להפך, ראשון לציון בתנופת פיתוח חסרת תקדים ותוסיף עוד כ-100 אלף תושבים לשורותיה בחמש השנים הקרובות. ברור לנו שהפסולת צריכה להיות מטופלת, אבל נדרש לעשות זאת באופן שלא פוגע או מסכן את תושבי העיר שלנו״.

עו״ד ליאל אבן-זהר אמרה בדיון: ״האינטרס המקומי אינו סותר את האינטרס הלאומי. בריאותם ואיכות חייהם של תושבי ראשון לציון והסביבה צריכים להיות אינטרס לאומי לא פחות מהטיפול בשפכים של גוש דן״.