מהאולפנה לתיאטרון

כמי שגדלה בסביבה שמרנית, הבחירה של שי אלמוג להיות שחקנית תיאטרון נראתה חריגה בתוך המסגרת הנוקשה של האולפנה בה למדה. "באולפנה לא היה מקום לדיון על חלומות כמו שלי," היא משתפת, "אבל תמיד ידעתי שמשהו בוער בי, ושום דבר לא ימנע ממני לעלות על הבמה." יחד עם זאת, היא זכתה לרוח גבית מהוריה ובמיוחד מאבא שלה שסיפר לה על החלום שלו להיות אמן במה. אביה נפטר בפתאומיות שבוע אחרי שהתגייסה לצבא, והשאיר אחריו חלום שהיא ממשיכה להגשים גם עבורו

איך ילדה מבית דתי וסביבה שמרנית מוצאת את דרכה אל עולם התיאטרון?

גדלתי בבית דתי ולמדתי באולפנה, כך שלא היו ממש מסגרות שקשורות למשחק. אבל מהילדות ההורים זיהו את האהבה שלי לשירה, ריקוד ומשחק, ותמיד דחפו אותי לבמה. בזכותם הצטרפתי ללהקת 'שובבי הגבעה', בניהול עוזי אסנר ועדינה חיימס, ושם הבנתי שזה העולם שלי. באולפנה היה מסלול מצוינות ובחרתי באופציה של תיאטרון, בהשתתפות בנות בלבד כמובן. העלנו את ההצגה "פאץ אדמס", ואני גילמתי את התפקיד הראשי. התאהבתי בעולם הזה. באולפנה לא יכולתי להגיד בגלוי שאני חולמת לשחק, זה היה רחוק מאוד מהנורמות." 

ב – 3.11 תעלה בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ההצגה "תשוקה" - דרמה קומית רגישה על אהבה, תשוקה וזוגיות. העלילה מתארת את שלוות חייהם, של הזוג ג'יימס ואלינור שמופרת כשג'יימס נסחף לרומן עם קייט, צעירה מלאת בטחון עצמי. בבת-אחת עולות על פני השטח תהיות על מהות הזוגיות המונוגמית המודרנית. הלבטים, התשוקה והכאב של בני הזוג, מודגשים בתרגיל תיאטרלי מבריק בו מוסיף המחזאי לשתי הדמויות הראשיות את עולמן הפנימי כדמויות חיות על הבמה.

כיצד הדמות שאת מגלמת ב"תשוקה" מתחברת לעולם שלך?

אני מגלמת את אלינור, אישה בשנות ה-40 לחייה שחיה חיים כפולים בתוך חברה בריטית שמרנית. היא לכאורה נשואה באושר אבל מנסה לשמור על תדמית של אישה אצילית שחיה בהתאם לציפיות של החברה כשהיא בעצם מחפשת ריגושים חדשים. הסיפור של אלינור מאוד מדבר אליי. היא, כמוני, גדלה במסגרת שמרנית, ומרגישה את הלחץ לשמור על חזות מסוימת, גם כשיש רצונות אחרים שמבעבעים מבפנים. זה הפער בין הרצון לשמור על מסגרת לבין הצורך האמיתי לבטא רגשות ולעשות מה שבאמת אוהבים.

אם אילו קשיים התמודדת כשנכנסת לתחום התיאטרון?

בלימודי משחק יש לא מעט סצנות אינטימיות, ולפעמים צריך ללבוש לבוש מינימלי. כמי שבאה מבית דתי עם קוד לבוש שמרני היו לי סיטואציות לא נוחות וזה היה קשה בהתחלה. בשנה הראשונה גם שמרתי שבת והייתי הולכת ברגל מגבעת שמואל לרמת גן כדי להגיע לחזרות באותו יום. יחד עם זאת, אני כן חושבת בשנים האחרונות יש יותר מודעות ושחקנים דתיים יכולים להשתלב בתעשייה ולשמור על אורח חייהם. כמובן שלשחקנים מתחילים זה יותר מאתגר מכאלה שכבר התברגו בעולם הזה או חזרו בתשובה במהלך הקריירה.

ספרי על השינוי הפיזי שעברת, איך זה השפיע על הביטחון שלך כשחקנית?

שי אלמוג: עבורי, חלק מהמסע היה להרגיש בנוח עם עצמי. תמיד הייתי ילדה שמנה, והמורות העירו לי על כך שאני צריכה לרדת במשקל. הרגשתי שאני חייבת שינוי כדי להיות בטוחה יותר על הבמה. ירדתי 40 קילו, וזה נתן לי תחושת שליטה וביטחון. כמובן, אני חושבת שצריך להיות מקום לכל סוגי הגוף בתעשייה, אבל עבורי זו הייתה הדרך להתחבר יותר לעצמי ולחלום שלי.

מה השאיפות שלך לעתיד?

החלום הגדול הוא ברודווי, כמובן. אבל אני גם רוצה לחרוש את התיאטראות בארץ, במיוחד במחזות זמר. חשוב לי גם להמשיך ולשלב את עולם המשחק עם האמונה שלי, להוכיח שאפשר לעשות את שניהם בלי לוותר על אף אחד מהם.

ההצגה "תשוקה" תעלה בין התאריכים 3-16.11 בשעות הבוקר והערב באולם אלי ליאון , בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי, רמת גן. ניתן לרכוש כרטיסים דרך האתר או במספר הטלפון 03-5799290