בתערוכה החדשה במגדל דוד בירושלים ביקרתם?

התערוכה מציגה עבודות פיסול ועבודת וידאו של האמן צדוק בן־דוד, מהאמנים הישראלים המצליחים בעולם

חלק מהעבודות הן יצירות מותאמות אתר, שנוצרו במיוחד למצודת ירושלים, וחלקן עבודות שהוצגו בעבר בעולם ומוצגות לראשונה בישראל

אירוע פתיחה: 18.9.24 בשעה 17:30

התערוכה "מצד שני", שתיפתח במגדל דוד מוזיאון ירושלים ב־18 בספטמבר 2024 מציגה עבודות פיסול ועבודת וידאו של האמן הישראלי הבינלאומי צדוק בן־דוד, מהאמנים הישראלים המצליחים בעולם, שחזר להציג בירושלים כ-50 שנה לאחר שעזב את בצלאל. חלק מהעבודות הן יצירות מותאמות אתר (Site Specific), שיוצרו במיוחד למצודת ירושלים, וחלקן עבודות שהוצגו בעבר בעולם ומוצגות לראשונה בישראל בתערוכה זו.

התערוכה, נפתחת בסמוך לציון יום השנה לאסון שפקד את ישראל בשבעה באוקטובר 2023 ונוגעת בליבו של הכאב המפלח שנוכח מאז בחיינו: דרך דימויים מעולם הטבע, היא מציגה את המתח בין הקצוות שבהם נעים האדם והטבע כאחד – בין אבל לצמיחה מחודשת, בין חושך לאור, בין פסימיות לאופטימיות.

התערוכה מתפרשת בין ביתן הכניסה החדש ממערב למצודה, דרך הגן הארכיאולוגי בתוך החצר, ועד לאולם המשושה בשער המזרחי של המצודה.

אילת ליבר, אוצרת ראשית ומנכ"לית מגדל דוד מוזיאון ירושלים: "בשעתה הקשה ביותר של החברה הישראלית כשבפתח שנה חדשה מתקרבת ובאה, אנו מזמינים את מבקרי המוזיאון לשאוב נחמה ותקווה מעבודות האמנות הנדירות ביופיין בתערוכה  ׳ מצד שני׳ אשר מציג צדוק בן -דוד במגדל דוד מוזיאון ירושלים. במבט ראשון נחשף לעיננו עולם מלא צבע ויופי ורק במבט שני מתגלה הנימה האפלה והטרגית שנוגעת עמוק בנפש , בפחד הקיומי אשר כולנו חשופים אליו לאחרונה.  ואז , באופן סמלי מראה בן דוד את המחזוריות בטבע, ואנו יודעים שעוד נשוב ונפרח מחדש, כמו הטבע עצמו".

"מצד שני" | מגדל דוד מוזיאון ירושלים | ספטמבר 2024

צדוק בן־דוד עוסק קרוב ל־30 שנה בפיסול בברזל ובמתכת. הוא חוקר את גבולות החומר ומגבלותיו, עד שזה הופך תחת ידיו בטכניקה הייחודית לאמן ליצירה דקיקה ומעודנת, כמעט חסרת נפח, הנדמית כמרחפת בחלל, חסרת משקל וכובד.

המתח שבין החומר – המתכות הכבדות – ובין הדימויים מעולם הטבע, קיים בבסיס יצירתו של בן־דוד לצד אלמנט ההפתעה והקסם שהוא יוצר בחומר ובצבע. במבט שני, אלמנט זה מזמין מורכבות גדולה יותר ממה שנדמה בתחילה, כמעט אפלה ומעוררת חשש.

העיסוק בניגודים ובמצבים המשתנים הוא מוטיב מרכזי ביצירתו רבת השנים של בן־דוד: הוא בא לידי ביטוי באופנים שונים דרך שימוש בדימויים מעולם הטבע הפנטסטי, המשמשים כמטאפורה לנפש האדם המורכבת. כמו במילותיו של האמן:

"הטבע האנושי נע תמיד בין קטבים: חיים מול מוות, צד פסימי מול צד אופטימי, צד של אסון מול צד של התאוששות ובנייה מחדש, אך כולם כאחד נוגעים במצבו הנפשי של האדם."

בעבודותיו המוצגות בתערוכה ניכר החיבור הממשי בין האדם לטבע בהיותו חלק אינטגרלי מנופי הברושים הניצבים על גג ביתן הכניסה, ובהיותו חלק ממעגל החיים בטבע – משָל לנופי הנפש של האדם.

אין ספק שהממד האקטואלי נוכח באופן ניכר בתערוכה זו. מיצג הווידאו אותו מקום בזמן אחר, שנוצר למעשה בינואר 2023, נראה כמעט נבואי, מוחשי להחריד, כמו המציאות בשדות הנגב המערבי ויישובי גבול הצפון.

ואולי אין זה מקרי. בן־דוד שירת בגרעין נח"ל שיועד לקיבוץ ארז שבעוטף עזה, ומגיל 16 היה קשור לנופים החקלאיים, למרחבים ולשדות. אף שבזמן ההמתנה לקבלתו לקיבוץ בחר לבסוף בלימודי האמנות, נשמר עד היום קשר הדוק בינו ובין חבריו.

"לאחרונה ביקרתי שם, בבארי ובכפר עזה," מספר צדוק בן-דוד, "לקחו אותי לחניון התקומה לראות את שלדי המכוניות, בניסיון לחשוב על רעיון לאנדרטה. המסקנה שלי הייתה שצריך להשאיר את השלדים כמו שהם. אין דבר יותר חזק מזה להעביר את הסיפור."

הדיאלוג בין צדוק בן־דוד לאילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת מגדל דוד, החל לפני שנים מספר, אך עבודות השימור הנרחבות ותהליך ההתחדשות שעבר מגדל דוד ארכו זמן רב והצריכו המתנה והבשלה, ולדברי האמן:

"להציג תערוכה במגדל דוד זהו אתגר לא פשוט. מדובר באתר ארכאולוגי עם נוכחות דומיננטית, חזקה וברורה, שקשה לשלב בו עבודת אמנות עכשווית."

במובן זה פתיחת הגלריה החדשה במוזיאון, שהיא חלל מודרני ניטרלי, אפשרה שילוב של עבודות פנים וחוץ, והצבת עבודות במרחב שהוותיקה בהן נוצרה לפני 16 שנים, והאחרונה נוצרה במיוחד למקומה במגדל דוד.

"ירושלים היא חלק מהביוגרפיה שלי," מספר בן־דוד, שבשנתו הראשונה כסטודנט בעיר גר ברחוב הפלמ"ח, סמוך לבית הנשיא; משם עבר לנחלאות ואז לאבו תור. זכורים לו במיוחד טיולי השבת במדבר יהודה, שנהג לעשות לבדו ברגל, יוצא מוקדם בבוקר מביתו ברחוב נחשון לים המלח וחוזר לפנות ערב. "אף אחד לא יכול להישאר אדיש לעיר הזאת, את השכינה פוגשים כבר בשער הגיא," הוא מסכם בחיוך.

על האמן

צדוק בן־דוד נולד בתימן ועלה לישראל כפעוט בן חצי שנה עם הוריו ומשפחתו, שבנתה את ביתה בנס ציונה. בראשית שנות השבעים למד בבצלאל בירושלים, אך לימודיו הופסקו בטענה התמוהה שלא יצליח כאמן. לאחר שלחם במלחמת יום הכיפורים, למד במחלקה לאמנות באוניברסיטת רדינג באנגליה, וסיים לימודי פיסול בבית הספר הגבוה לאמנויות סנט מרטין בלונדון, שם גם שימש כמרצה במשך חמש שנים.

בשנת 1988 נבחר בן־דוד לייצג את ישראל בביאנלה של ונציה. מאז זכה בפרסים בינלאומיים רבים, והציג בתערוכות רבות ברחבי העולם.

ב־2008 השתתף בביאנלה של סינגפור, שם הציג את המיצב Blackfield –  שדה שחור. ב־2009 הוצגה התערוכה במוזיאון תל אביב, והכילה עשרים אלף פרחי מתכת שצידם האחד צבעוני ואילו צידם השני שחור. התערוכה זכתה להצלחה יוצאת דופן ולמספר שיא של מבקרים. המיצב הוצג ביפן, בארה"ב, אוסטרליה, מרכז אסיה וברחבי אירופה. באוקטובר 2024 הוא יוצג בביאנלה בסין.

היצירה אבולוציה ותיאוריה הוצגה במוזיאון ישראל במסגרת התערוכה "קיצור תולדות האנושות" בשנת 2015.

את המיצב אנשים שראיתי ולא פגשתי יצר בן־דוד לאחר שצילם אלפי אנשים שאינו מכיר, ב־22 מדינות שונות, מאז 2015. הצילומים הפכו לרישומים, ולאחר מכן לפסלי מתכת זעירים שהוצבו על משטח חול. מיצב זה הוצג ברחבי העולם וכן במוזיאון תל אביב לאמנות.

בקיץ 2024 נפתחה במוזיאון בית ראובן התערוכה "זיכרון גנטי" המשותפת לצדוק בן־דוד ואביו, הצורף־אומן משה בן־דוד, העומדת על הקשר הבין־דורי ביצירתם של האב והבן.

בן־דוד מחלק את זמנו בין הסטודיו בלונדון לסטודיו בצפון פורטוגל, אך הוא מרבה לבקר את משפחתו וחבריו בישראל. פסליו מוצבים ברחבי הארץ: כי האדם עץ השדה ביד ושם בירושלים, מעבר לתחום בטיילת הרברט סמואל בתל אביב, צרות בכיכר ברחבת מוזיאון תל אביב ועוד, כוח סוס במוזיאון ישראל ועוד. פסלי חוצות שלו הוצגו ברחבי העולם, בין השאר בארה"ב, אירופה ובמזרח הרחוק.

יחצצילום: יחצ