לשחק, לשיר, לרקוד
שחקנית התיאטרון המוכשרת והרב-גונית רוני שושן (25, רמת גן) בראיון לקראת הפקת סיום הלימודים של תלמידי השנה השלישית של בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי
- דודי טל
- כ"ו סיון התשפ"ד
שחקנית בית צבי רוני שושן גדלה בבית אומנותי. אביה הוא המפיק המוזיקלי המוערך ליאור שושן ששיתף פעולה עם אמנים בולטים כמו יהורם גאון, מאיר בנאי ועמיר בניון. אמה עובדת במשך שנים בחנות הספרים המיתולוגית "פורת ספרים וקפה". היא למדה בתיכון "אהל שם" ברמת גן במגמת תיאטרון, זכתה בתחרות המלגות לשירי מחזמר יעקב ותמר רוזן ובתחרות השירים לזכרה של אהלה הלוי ותשחק בהצגה "מיקה שלי" שתעלה בתחילת יולי בבית צבי.
לפי הרזומה המשפחתי שלך לא במקרה הגעת לעולם התיאטרון
נכון אני באה ממשפחה מאוד ארטיסטית והאומנות תמיד הייתה נוכחת בבית. נבחנתי ללימודי משחק בבית צבי שם גיליתי את העולם של מחזות זמר שמאפשר לי לשלב בין כל העולמות: שירה, משחק וריקוד. קיבלתי דרור לשלב את כישוריי בשלושה תחומים שאני מאוד אוהבת ומתחברת אליהם.
מה את יכולה לספר על דמותה של נועה אותה תגלמי בהצגה "מיקה שלי"?
נועה היא נערה שעומדת לסיים תיכון ולהתגייס ללהקת צבאית של חיל הים, היא חלק מהחבורה שנמצאת במרכז העלילה ונמצאת בזוגיות עם ארי - בחור נאה ושרמנטי, הדני זוקו של החבורה. נועה אוהבת אותו מאוד אבל שומרת עליו קרוב כי הוא מה שנקרא "פוזל לצדדים". היא החברה הכי טובה של הגיבורה הראשית מיקה והיא חלק משלישיה יחד עם דבי. אפשר לומר על נועה שהיא הבחורה הנכונה. אחת כזו שגדלה במקום טוב, למדה לנגן ותמיד מצטיינת. אבל מצד שני, יש לה חוסר ביטחון פנימי ורצון לרצות אחרים. היא עושה מה שצריך ולא מה שהיא מרגישה. האמת, שנועה לא כל כך שונה ממני. יש לנו הרבה נקודות משיקות. הרבה פעמים הרגשתי רצון לעשות מה שהחברה מצפה ממני, ללכת בתלם ולהצטיין. עם השנים למדתי להיות אותנטית עם עצמי ולהגשים את הרצונות הפנימיים שלי.
אירועי ה - 7.10 קטעו את פתיחת השנה של מחזור ס''ב בבית צבי ובמהלך המלחמה, רוני ועמיתה השחקן והמוזיקאי עדן ביטון בחרו להופיע בהתנדבות בפני מפונים מהדרום בבתי מלון ברחבי הארץ.
איך היה לך לחזור לבמה בזמן מלחמה?
נורא בער בנו לחזור ולהופיע אבל גם כשחזרנו הייתה מורכבות עם אזעקות שנשמעו תוך כדי החזרות והשחקנים שלנו שהיו במילואים וחלקם עדיין משרתים. בכל פעם שהתפרסמה ידיעה עם כותרת "הותר לפרסום" מאוד דאגנו לשלומם. נורא כאב לי לשמוע שספי גיניס ז''ל בנה של המחנכת שלי בבית הספר היסודי איריס גניס ז''ל נרצח במסיבת הנובה. איריס הייתה דמות משמעתית מאוד עבורי שקיבלתי ממנה המון. היא חלתה במחלת הסרטן וזמן קצר לאחר ששכלה את בנה נפטרה. לא יכלה עוד לשאת את הכאב.
מה השאיפות שלך לעתיד?
החלום שלי הוא לקום כל בוקר ולעסוק במקצוע: לשחק, לשיר ולרקוד. ללכת לחדר חזרות או לצילומים ולעשות תפקידים רבים ומגוונים. לשלב בין תאטרון על שלל סוגיו, דרמות, קומדיות ומחזות זמר וגם בטלוויזיה, סדרות מקור, דרמות וכו׳ בארץ ובהמשך אולי גם בחו״ל.
עלילת ההצגה "מיקה שלי" מתרחשת בתקופה שבין שתי מלחמות גדולות - מלחמת ששת-הימים ומלחמת יום הכיפורים, ומתמקדת בקבוצה עליזה ומגובשת של נערים בסוף ימי התיכון ועל סף גיוסם לצבא, מתבגרת במהירות בעל כורחה. ואת מיקה, בין שתי אהבות גדולות – אהבתה לגידי, צעיר מלא חיים, הלוקה בהלם קרב באחד מקרבות ששת-הימים, נוטש אותה ובורח מן הארץ בחיפוש אחר מעט שקט לנפשו, ואהבתה האחרת לארי, שמוצא תשובה בחזרה לדת, מוצא את דרכו ללבה, ואחרי נישואיהם הקצרים מוצא את מותו בתחילת מלחמת יום-הכיפורים. הימים הנוראים של אותה מלחמה משיבים אליה את גידי, שחוזר לארץ, ולאט לאט מחזיר גם את השמחה לחייה.
ההצגה מיקה שלי תעלה תעלה בין התאריכים 3-30.7 בבית הספר לאומנויות הבמה בית צבי, אולם גרי בילו.
להזמנת כרטיסים: אתר בית צבי