ראשון לציון: "חיכיתי למוות שלי, הבנתי שהיום אני מת"

יהל עירוני בן 18 הגיע למסיבת הטבע ליד רעים כדי לצלם, בשעה שש בבוקר הוא החליט שהגיע הזמן ללכת הביתה אבל בדיוק אז התחיל הטבח הנוראי של החמאס על משתתפי המסיבה. אריק נני בן 26 יצא למסיבה כדי לחגוג יום את יום הולדתו, הוא לא האמין שהמסיבה על חייו תהפוך למלחמה עליהם, תוך כדי טבח לא אנושי הוא הצליח לברוח 15 קילומטר ברגל, שש שעות הליכה בדיונות עם ירי ומחבלים שרודפים אחריו ואחרי חברו, שגם ניצל. שני הניצולים, יהלי ואריק בוגרי פרלמנט הנוער בראשון לציון אשר גדלו והתחנכו כאן הצליחו להפוך את הטראומה לסרטוני הסברה שלפני ה7.10.23 היו בטוחים כולם כי מדובר במדע בדיוני. " היינו לבד מוקפים במחבלים בתוך מגונית" משחזר יהל בן ה-18, אני הייתי בסוף המגונית, לא דמיינתי שיש מחבלים שם, הייתי בטוח שמדובר באזעקות וטילים מעזה שעוד רגע זה הסתיים, מי חשב בכלל שמציאות כמו טבח ממחבלים יכולה להתקיים? זה אפילו לא עלה לי בראש" ומה קורה בשניות אחרי שכולכם במגונית? פתאום היה בום ואז הכל היה ערפל ודם ואחרי זה התחילו הצרחות ושמעתי "הוא פצוע", "הוא מת" "הצילו", אחרי כמה שניות היה עוד פיצוץ ואז ראיתי שכל החולצה שלי שהיתה לבנה דם, הסתכלתי מסביב, לא הבנתי מה קורה, נגעתי בפנים שלי והכל היה דם, אנשים שכבו על הרצפה, קטועי איברים, כמעט כולם היו על הרצפה, פצועים קשה, דם בכל מקום, ולא הבנתי איך אני עומד וכולם ברצפה, שאלתי אנשים " אני בסדר? אני פצוע?" בדיעבד הבנתי שזרקו למגונית רימוני רסס והלם, כל אותו הזמן שמענו בחוץ עוד יריות, חיכיתי למוות שלי, הבנתי שהיום אני ימות, שזה הסוף, רק רציתי שזה יגמר מהר, כשנשארתי בחיים אחרי שזרקו רימונים הבנתי שאני חייב להסתלק משם, באינסטינקט של חיים, רצתי מהמגונית לרכב הראשון שראיתי, קפצתי לתוך החלון של הנהג האקראי וצעקתי לו סע! שבדרך יורים על הרכב. לאן נוסעים? לא ידענו לאן נוסעים, פשוט נסענו וראינו מרחוק אנשים עם אופנים חשמליות ולא ידענו אם זה מחבלים או ישראלים, לא היתה משטרה או צבא, אף אחד, רק אנחנו והדילמות שלנו, נסענו לכביש נתיבות באר שבע שאנחנו בדרך שומעים חדשות שכבשו ישובים, אי אפשר להסביר את הפחד, הגענו לכניסה לנתיבות ושם היתה לראשונה משטרה חמושה כמו שצריך, נכנסנו לישוב לתוך בית ושם נשארתי כל היום, התקשרתי לחבר שלי נועם שסיפר לי שגם הוא ניצל כשקפץ לרכב אחר. ניצלנו. יהל ערך סרטוני הסברה מקטעי הוידאו שהיו ברשותו שהגיעו למאות אלפי צפיות  את החיים הוא קיבל במתנה.   אריק נני בן 26 הגיע לחגוג את יום הולדתו בפסטיבל של אהבה סמוך לרעים יחד עם חבריו, הוא לא האמין שמסיבת יום ההולדת תסתיים במוות של כל כך הרבה אנשים. "אף אחד לא פגע באף אחד במסיבה הזו, אנחנו קהילה גלובלית שלווה, זה פסטיבל עולמי. כולם כאן מנסים להיות אנשים טובים יותר ואדיבים. אני מרגיש שבני המשפחה שלי מתו". מספר נני מה קרה שם? "סמוך לשעה שש וחצי בבוקר ראיתי עשרות של טילים מעל הראש לי לא הבנתי מה קורה, נכנסתי לרכב יחד עם חבר שלי, לאן שלא נסענו היו יריות, במקום מסוים היה איש שכיוון אותנו לכיוון השדות, במשך שש שעות רצנו והתחבאנו, הייתי בטוח שאמות שם, לא הבאנו מה קורה, התחבאנו בתוך שיח קוצים, כשיצאנו מהשיח המשכנו פשוט ללכת במשך חמש שעות עד שהגענו לישוב שהיה יחסית בטוח, ראיתי מוות מול העיניים, גופות, חלקי גופות, הגענו לחגוג פסטיבל של אהבה מי ידע שדבר איום כזה יכול לקרות? איך אתה שבוע אחרי? בלשון המעטה בחיים לא הייתי במצב כזה, יש כל כך הרבה רגשות, המון עצב, אנשים שהיו איתי, רקדו את החיים, את הטוב ואינם כאן, מראות מזוויעים שהמוח האנושי מסרב לקלוט. יום ההולדת שלי הוא ב12.10, אבל מעכשיו אחגוג פעמים, פעם ב7.10 ופעם בתאריך שלי.   כאמר בימים אלה אריק מתראיין לכלי התקשורת השונים בעולם ומספר את סיפורו ויוצר תוכן על המסיבה והטבח שנעשה בה צילום: אריק ננו