ראשון לציון: הרב שלמה לוי בדבר תורה מרגש על ט' באב
"אם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם".
- בתי לוין
- ז' אב התשפ"ב
זמני צום ט' באב שיחול במוצאי שבת 6.8 כניסת הצום: 19:34 (שבת) צאת הצום: 20:04 ( יום ראשון) מאת: הרב שלמה לוי חבר לשכת הרבנות, רב שכונת מערב העיר וראש ישיבת ההסדר ראשון לציון . הרב אברהם יצחק הכהן קוק זכר צדיק לברכה מלמד אותנו כלל גדול מאד "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם". השנה אנו מונים 1935 שנה לחורבן בית המקדש השני, שעמד על תילו 420 שנה. חכמנו זכרונם לברכה מציינים את הגורמים המשמעותיים לחורבן הבית השני, שנאת חינם הפלגנות והפרוד בעמנו. הדרך המרכזית להרבות באהבת חינם, היא היכולת לראות בזולת, בכל אחד ואחד את הטוב והחיובי. מתוך שרואים את הטוב שנמצא בחבר ובאחר, מתעורר הטוב בתוכי ומשפיע על כולם. באו נראה את התהליך הזה מאדם גדול ומיוחד הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין זצ"ל תלמידו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זכר צדיק לברכה. כאשר באים לפני הרב אריה לוין זצ"ל אנשים להיות נידונים לפניו היה יורד איתם לסוף דעתם ומנסה להבין רחשי ליבם. "איני אומר דבר, אלא רק מאזין להם אני מנסה להבין לרחשי ליבם. כך הסביר, אב ובנו שהעניות והדלות היתה מנת חלקם, רבו ביניהם מי זכאי להנות ממעיל החורף האחד והיחיד אשר בבית. החליטו שניהם לגשת לרב שיפסוק למי הזכות במעיל, אמר האב הקשיש - הן בא בימים אני, קר לי והכיצד אוכל לשאת את הצינה ללא המעיל? טען הבן הצעיר כנגדו: רך בשנים אני ואם תאחזני הצינה - אפול למשכב ומי יסייע בידי? השיבם הרב: לבוקר משפט! חיזרו אלי מחר אולם על כל אחד מכם לצדד בטענותיו של הזולת... עשו כדבריו ושבו לביתו למחרת היום. אמר האב : ישיש אני מרבית הזמן מצוי בביתי, בעוד שבני יוצא ובא ומביא לי כדי מחייתי – לפיכך, זכאי הבן למעיל ולא אני. טען כנגדו הבן: צעיר אני ואדע להסתדר, אולם אבי, קשיש הוא - ומי ידאג לו? לפיכך הוא זכאי למעיל ולא אני. קם הרב ממקום שבתו, פתח את ארון הבגדים והוציא משם מעיל חורף חדש, נתנו להם ואמר: עתה יש לכל אחד מכם מעיל כלבבו. תמהו השניים ואמרו: אם כך הדבר, מדוע הטרחת עלינו לבוא אליך גם היום ומדוע לא נתת לנו את המעיל בבר אתמול? השיבם הרב: אמש, ראיתי אתכם שעה שכל אחד מכם טען: "כולה שלי". בטוח אני שאף אם הייתי נותן לאחד מכם מעיל נוסף היה הלה טוען: "שלי – שלי, ושלך – שלי"... אולם עתה, משנוכחתי לדעת שכל אחד מכם מוכן גם להבין את רגשותיו של הזולת, ידעתי שכל אחד מכם יסתפק במה שיש לו... אף אני - הוסיף ר' אריה ואמר - שעה שהאחד טוען כנגד חברו, משתדל אני להבין דווקא את זולתו והרגשה זו מנסה אני להחדיר לרעהו ...