על מי נישען? איך נרגיע? מאיפה נראה נחמה?

ליהוא שלי   מאיפה ניקח עכשיו את הכח? מאיפה את השקט ? מהיכן נשיג תשובות לשאלות? על מי נישען? איך נרגיע? מאיפה נראה נחמה? איך נחיה בלי היופי הזה הזורח בשקט שלו , איך נשרוד בלעדיך? אתה נמצא פה בכל מקום , נוכח עם הגוף והעיניים שלך , מסתכל קצת מהצד אבל מרגיש אותנו קרוב . אתה בבית , בין החדרים . בבוקר מהמטבח - יד אחת עם קרטון החלב והנייד ושניה עם הקלוגס והקערה הלבנה הכבדה . יושב בשולחן העגול מול החלון עם עצמך והנייד . אני מצטרפת לשולחן , מבקשת שתניח לנייד ותהיה איתי רגע . אתה שוב אומר לי "עזבי אותי אמא , את יודעת שככה אני בבוקר , צריך את זה" . אתה בחדר שלך , שוכב מלוא הגוף , רפוי , ידיים לצדדים , מבט הצידה , ברשותך אני נכנסת ורואה , שואלת משהו , אתה עונה מתוך הרפיון שלך . אתה עם האייפד הישן שלך על המיטה חוקר משהו לעומק , מרוכז . או ישוב מול המחשב , כרגיל , בחדר המסודר שלך , אתה באמצע משחק , עוצר את המשחק ומסתכל בי בשאלה . אני שואלת אם אתה רוצה משהו לאכול או לשתות , "כן , אמא תה " . במשך היום מצטברות 3-4-5 כוסות . " ליהוא בבקשה תחזיר אותן לכיור" "כן אמא אני אחזיר אחר כך ". בערב חמש כוסות ביד שלך מגיעות לכיור . כוס אחת , נשארה עד היום , מחכה שתחזור . אתה בדלת לחדרך , מחזיק במתח שקניתי לך לבקשתך מזמן , סיבוב נוסף של 40-50 פעמים הרמות במתח , ואז הולך לסיבוב בסלון מביט מהחלון החוצה לשמיים , חושב מחשבות . שוב חוזר למתח מרים רגליים ישרות למעלה , בכפיפה , בזוויות בלתי אפשריות . ליד הראי אתה מודד עצמך , איך השרירים היום , חושב שיש עוד מה לשפר , מדגים לי שיש לך רק עור על השרירים ומסביר לי . מעיר לי "אמא , מה זה כל השומן הזה שלך?" אני עושה לך שריר להוכיח לך את כוחי הרב  , אתה מנער לי את הזרוע ומוכיח לי את חולשת הגוף שלי , צובט אותי ומסביר לי  - " את רואה , אמא , כל זה לא שריר זה סתם שומן! את צריכה להתאמן , להתחזק ". הולך לחדר של מאי דופק בדלת  "נו מאי – הולכים".   אתם מתארגנים ללכת לחדר הכושר , תיק , מגבת , מים ויוצאים . יש לכם את "היחד" הזה , הולכים ומדברים על ענייני גוף , צבא דברים שביניכם . בשלוש השנים האחרונות עם הבגרות המבשילה התעצם היחד הזה שלכם , נראה שאתם עוגן זה לזה כל כך שונים ובכל זאת קרובים . שוב אתה דופק חזק בדלת של מאי "יאללה הולכים לאבא" , ומאי , "רק רגע ". אתם יוצאים , אני מוסרת ד'ש לשלומי ומכתבים שהגיעו . שקט , קצת לבד בשבילי לא יזיק . ומה נעשה עם האהבה הזאת? תגיד לי איך אפשר ככה? היא רוצה לגעת בך , לעטוף את כל היופי הזה , לדבר איתך עוד , לשמוע את הקול הבוגר הזה . מה נעשה עם כל האהבה הזאת שמתגעגעת להיות קרוב ? תגיד לי איך אפשר לתת כשאתה לא פה? המלאות השקטה והבטוחה שלך וכל היופי הזה – איפה הוא ? איפה אתה , המתוק שלי , אלוהים ! מה נעשה עם הרגש הגואה הזה אליך? לאן ניקח את האהבה של מאי אליך? את הקשר הזה של תאומים , יחד מגיל אפס ואפילו מינוס אפס , בטוב ברע , גוף לגוף , נפש בנפש מה נעשה עם האהבה הזאת? מה נעשה עם האהבה של הסבים הכפולים שלך , הקרובים אליך באופן שקשה לתאר . ועם האהבה של אבא שלך? ואהבה של החברים , מה איתה? בוגרי מקיף ג העמית נפרדים מליהוא ז"ל. צילום: דוברות העירייה     נפלת , ואיתך כל מי שאוהבים אותך , אתה רואה ? אנחנו כאן למטה , מתוק שלי , אהוב , איתך תמיד , ילד מדהים , פשוש שלי , לילו , אהוב ליבי .