כתבת "גל גפן" בתי לוין טסה לנופש בחו"ל, ויש לה לא מעט חוויות לחלוק

"מה השתגעת? את טסה בקורונה? ועוד לאיסטנבול? מדינה עוינת?" זאת השאלה הראשונה ששאלו אותי כל מי ששמע שאני טסה. אבל  לא מכרים או חברים יזיזו אותי מהחופשה הראשונה לחו"ל אחרי שנה וחצי של ארץ ישראל, אז טסתי, חזרתי בשלום נטולת קורונה, ואני מביאה לכם את המדריך המלא לטיסה בזמנים לא פשוטים אלה. איך מתחילים? ארזתי את עצמי ביום שלישי בבוקר טרולי קטן עם מינימום בגדים, מילאתי הצהרת בריאות ליוצאים מהארץ של משרד הבריאות, שבלעדיה לא ניתן לטוס (מצורף בלינק) https://www.gov.il/he/service/request-entry-to-israel-covid19 ונסעתי לנמל התעופה בן גוריון שהיה ריק יחסית לעונה, בשיחה קצרה עם העובדים בנתב"ג הבנתי שלא טעיתי וככל הנראה הקורונה ניצחה, ישראלים רבים מעדיפים חופשה בארץ ישראל המחוסנת לעומת מדינות אחרות בעולם שעדין נמצאות במנה הראשונה של החיסון. בגלל מיעוט האנשים שטסים הספיקו לי שעתיים מהיציאה מהבית עד לעליה למטוס, הספקתי אפילו לקפוץ לקניה קצרה בדיוטי פרי, שם דווקא היה תור לקופות. בטיסה שהייתה דרך חברה לא ישראלית, מאוד הקפידו על עטית המסכות, גם לאנשים שנרדמו והורידו את המסכה, הדיילת העירה אותם וביקשה שישימו חזרה את המסכה, על המזל שלי, מאחורי ישבו זוג שהאישה לא הפסיקה להשתעל, אז יש חששות וכל אפצ'י במטוס יש פחד מהדבקה ותפילה קטנה שהכל יעבור בשלום. בשעה 12 בצהרים נחתי באיסטנבול החמה. מחוץ לטרמינל כבר חיכה לי נהג מונית עם שלט ששמי מתנוסס עליו, סוג של welcome לאיסטנבול. אחרי נסיעה של כמעט שעתיים בכבישים הרחבים והפקקים הבלתי נגמרים הגענו למלון, המחייה. איסטנבול היפה, אליה הגעתי שוב אחרי כמעט 20 שנה הייתה חלומית, היצע של הכל מהכל, שפע בל יתואר והמחירים מגוחכים, בעיקר עכשיו כשהלירה הטורקית רשמה שפל חדש. כן, טיילתי בהרבה מדינות בעולם אבל השפע שיש בעיר הזו, הטעמים, הריחות והמחירים, כי אין מה לעשות אנחנו ישראלים, פשוט הופכים את החוויה הכוללת ללא פחות ממושלמת. הכנסת אורחים פנומנלית   כמה מילים על הקניות: מי שמכיר אותי יודע שיש לי פה גדול, יש שאומרים ענק אבל בכל זאת, גם גיבורים נופלים, שכן "תפרו אותי" בקניות ביום הראשון. דודי טל קולגה שלי, שחי על קו ישראל איסטנבול הזהיר אותי לא לקנות בגראנד בזאר, אלא רק ליהנות מהשפע ולצאת ממנו לשווקים המקומיים והפחות מוכרים על מנת ליהנות ממחירים מגוחכים. אבל במאניה כמו במאניה התחלתי מקניית נעלים שהיו נראות לי סופר זולות ביחס לארץ, המוכר היה נחמד, הציע תה, ועוד תה, והנה קניתי עוד זוג נעלים ועוד זוג לאחי, בראיה לאחור המוכר הבין שיש לו פוטנציאל אדיר עם חולת קניות ישראלית קלאסית, אז הוא לקח אותי לחנות very very special והכי חשוב good copy, ומאוד דומה ואיכותי לorginal, הוריד לי 20 שקל, נתן לי להרגיש שאני שולטת בעסקה ותפר אותי יופי בהרבה כסף, אומנם למחירים של הארץ זה עדין בדיחה אבל אחרי שיטוט בשווקים הבנתי ששילמתי כפול 3 לכל תיק וחולצה, מצד שני, אחרי זה קיללתי אותו בלב ובקול משהו כמו 14,568. אז לסיכום הנושא אני יכולה רק לתת טיפ, ראיתם מוצר שאהבתם? תשאלו מחירים רק בלירות! לא בדולרים ולא ביורו, 10 לירות זה 4 שקלים, ותיק חיקוי של כל מותג עולה בן 50-150 לירות במקסימום שזה בערך בן 15 שקלים ל-50 שקלים, שלא יבלבלו לכם את הראש על האיכות, לרוב זה בולשיט, תגעו לבד ותעריכו את המוצר, חולצות של מותגים באותו המחיר. אין על המתוקים   ונחזור לחברתנו הקורונה שהכל נעשה בדברה: 72 שעות לפני החזרה הביתה יש צורך בבדיקת קורונה, באיסטנבול הבדיקה יכולה להתבצע דרך המלון שזה הכי פשוט, ומחירה בן 200-300 לירות, התוצאות שלי הגיעו כעשר שעות מאוחר יותר.  לבדיקה עצמה הגיע בחור נחמד עד למלון, לקח דגימה מהאף והפה, וקולולולו אחרי כמה שעות מתוחות התוצאה השלילית הגיעה. יש לציין שכולם כולל כולם מסתובבים עם מסיכות באיסטנבול, בכניסה לקניונים דורשים לראות חיסון קורונה או בדיקה תקפה ומודדים חום, כל העניין נלקח מאוד ברצינות, בשיחה קצרה עם המקומיים הבנתי כי ממש עכשיו הם מתחילים להתחסן במנה השנייה. בחזרה לארץ צריך למלא הצהרת בריאות ולהזמין בדיקת קורונה (רצוי) מבעוד מועד בנתב"ג (הזמנה מראש: 80 שקלים, ו-100 שקל ללא הזמנה) הדברים הללו מאוד חשובים ויש להקפיד עליהם, בשדה התעופה באיסטנבול פגשתי אם ובת בשנות ה-70 והחמישים לחייהם שלא הציגו הצהרת בריאות של משרד הבריאות שלנו, ונשארו בשדה 24 שעות כדי להמתין לטיסה ביום אחרי. ולסיום מילה על האנטישמיות המדוברת, שנים שלא הייתי בטורקיה כי בפי כולם מדובר במדינה עוינת ואנטישמיות, אז במשך חמישה ימים בעיר היפה הזו, הכרתי אנשים טובים, חייכנים שיש לנו הרבה מה ללמוד מהם, הכנסת האורחים, והגשת התה בכל מקום שהוא סימן ההיכר, הפכו אותם בעיני למקום חם ואותנטי, כל מי ששאל מאיפה אני עניתי בטבעיות שמישראל, למי שלא הבין הסברתי " תל אביב", ובתשובה קיבלתי חיוכים ולחיצת יד. בסופו של יום אדם לאדם ולב אל לב ובשורה התחתונה כיס לחשבון הבנק שלהם יהפכו אותם לאוהבי ישראל. צאו לטייל, והקפידו על ההנחיות כי אי אפשר לדעת מתי ההגבלות שוב יהודקו. יצא לראות עולם