סיפורו הלא ייאמן של דור שחר שנולד כפלסטיני, התגייר ומתגורר בראשון

"החלום שלי בכיתה א' היה להיות רופא" מספר דור שחר (43),  "זה התחיל כשהייתי בכיתה א', נכנס אדם לכיתה שנראה מכובד והייתי בטוח שהוא רופא, ושאגדל להיות כמוהו, אבל אחרי כמה דקות הוא פצח בנאום שהיהודים רוצחים נשים וגברים, לקחו את האדמה שלנו ולכן אנחנו נלחם ביהודים עד טיפת דמנו האחרונה, הוא גם אמר שליהודים יש שלוש רגלים, המשפט הזה הדליק לי נורה אדומה, כי הכרתי חיילים מהעיר שלי, שיחקתי איתם כדורגל והם נתנו לי שוקולד ותמיד היו חביבים אלי ולא היו להם 3 רגלים.  הילדים בכיתה צעקו "יטבח אל יהוד" אחרי שהאיש סיים לדבר ורק אני ביקשתי לצאת לשירותים, המורה נתן לי סטירה ואמר לי שבשיעור כזה חשוב לא צריך לצאת ולקח אותי למנהל בית הספר שנתן לי מכה. יום אחרי אבא שלי הגיע לבית הספר ולאחר שיחה עם המנהל אמר לי "אתה תהרוג יהודים" ולאחר מכן העניש אותי ונתן לי לישון עם הכבשים, גם כשבכיתי וביקשתי לחזור הביתה". בגיל 11 לאחר שנים שישן מחוץ לבית בהוראת אביו, הוא לקח כסף מהארנק של אמו, עלה על אוטובוס, הגיע לראשון לציון, שם ראה גבר ואישה הולכים ליד חוף הים, דור ספר שני רגליים והבין שיש במגזר שלו שנאה עמוקה ליהודים, כשחזר הביתה ואביו גילה שהיה בישראל ולא הלך לבית הספר, הוא החליט שמעכשיו הוא יעבוד בבניין אתו, בכל הזמן הזה חשב דור איך הוא בורח מאביו ולא חוזר הביתה. "מצאתי עבודה בשמירה על אתר בנייה בראשון לציון" מספר דור, זה היה בערך בגיל 13 כשברחתי מהבית ולא התכוונתי לחזור, אנשים היו נכנסים לאתר והייתי מראה להם את הבתים שלהם, באחת הפעמים נכנס אדם בשם ניסים אוזן שקנה דירה בפרויקט, הוא  שאל אותי איפה אבא שלי, אמרתי לו שאני לבד ושאין לי אבא, אחרי חצי שעה הוא חזר עם אוכל חם שלא אכלתי שבועות, ואפילו הזמין אותי לאחר כמה ימים להיות עם המשפחה בליל הסדר, שם לראשונה אחרי שראיתי את המשפחה יחד אמרתי "אני רוצה להיות יהודי" בלי שידעתי כמעט מילה בעברית. ניסים אוזן, מנהל בית ספר דאז, הסביר לדור שאי אפשר להיות יהודי אלא אם הוא יעבור גיור. דור הבין שזה מה הולך לעשות וכך היה.  לאחר שלושה חודשיים הוא החל תהליך גיור שהיה לא פשוט ונמשך מספר שנים, כאשר במשך כל השנים הללו אימץ אוזן את דור כאילו היה בנו. לאחר כמה שנים של תלאות, ביניהם מעצרים ע"י השב"כ והמשטרה, הצליח דור להתגייר בגיל 23, מאז הוא חי בראשון.  לפני שמונה חודשים הוא אף התחתן והוא יהודי בכל רמ"ח אבריו, כשהוא נשאל האם לדעתו יהיה שלום עם הפלסטינאים הוא עונה שלא ומנמק את דעתו: "המוסלמים חושבים שאנחנו כופרים, הם רוצחים בשם האלוהים שלהם ואנחנו צריכים להתעורר, יש קצינים בדימוס שחושבים שמדובר באחוז קטן של פורעי חוק, אבל זה לא נכון, אנחנו מרחמים עליהם ולא על עצמנו, חייתי ביניהם ואני יודע ששלום לא יהיה כאן, אי אפשר לעשות איתם שלום". אז מה הפתרון לדעתך? "עם כל טיל שיוצא מהפלסטינאים  צריך להוריד להם קילומטר את כל הבניינים, הם לא מבינים בהסברה רק בכוח לצערי, מדינה אחרת מזמן היתה מוחקת אותם, הכי מעצבן אותי זה שאומרים שקט לטווח ארוך, אנחנו צריכים שקט לתמיד ולצערי אני לא רואה איך זה קורה, במבצע הזה הפסדנו, הגיע הזמן שנתחיל לעשות עבודה יהודית ולא עבודה ערבית".